סקר: נשים מדווחות על יותר טעויות באבחון מחלות אוטואימוניות

בסקר בינלאומי בהשתתפות 6,607 חולים, כ-43% מהנשים דיווחו שתסמיניהן יוחסו בעבר בטעות לגורם פסיכיאטרי, לעומת כ-33% מהגברים ● נשים דיווחו גם על המתנה ממושכת יותר לאבחון ועל ביקורים רבים יותר אצל רופאים ● הנתונים מבוססים על חוויות המטופלים, ללא אימות עצמאי של כל טעות באבחון

עידן יוסף חדשות תגובות

נשים עם מחלות אוטואימוניות דיווחו בשכיחות גבוהה יותר מגברים על ייחוס תסמיניהן לבעיות נפשיות ועל עיכובים באבחון. כך עולה ממחקר בהובלת אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת מזרח אנגליה, שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine מקבוצת The Lancet.

החוקרים אספו באמצעות סקר מקוון את חוויות האבחון של 6,607 משתתפים. המחקר בחן מרכיבים של הדרך לאבחנה שאינם מתועדים בהכרח ברשומות הרפואיות, ובהם ההסברים שניתנו לתסמינים ומספר הביקורים שנדרשו עד לזיהוי המחלה.

פער בייחוס התסמינים לגורם נפשי

כ-43% מהנשים דיווחו שתסמיני מחלתן יוחסו בעבר בטעות לגורם פסיכיאטרי, לעומת כ-33% מהגברים. על ייחוס פסיכוסומטי שנתפס כשגוי - הסבר שלפיו גורמים נפשיים יוצרים תסמינים גופניים או מחמירים אותם - דיווחו כ-34% מהנשים לעומת כ-22% מהגברים.

הפערים נותרו מובהקים לאחר התאמה לגיל, לסוג המחלה, ליבשת המגורים ולמצב הכלכלי. יחס הסיכויים לדיווח על אבחנה פסיכיאטרית שגויה היה גבוה ב-46% אצל נשים, ולדיווח על אבחנה פסיכוסומטית שגויה ב-74%. אלה יחסי סיכויים סטטיסטיים, ולא הפרשים בנקודות אחוז.

לעומת זאת, דיווח על אבחנה שגויה של מחלה גופנית אחרת היה מעט שכיח יותר אצל גברים: כ-48% לעומת כ-44% מהנשים. ההבדל הזה לא היה מובהק סטטיסטית.

המתנה ממושכת יותר לאבחון

בקרב הגברים, קטגוריית הזמן השכיחה ביותר מהופעת התסמינים ועד לאבחנה הייתה פחות משלושה חודשים. בקרב הנשים הייתה זו שנה עד שנתיים. אין מדובר בזמן ההמתנה הממוצע, ואין פירוש הדבר שרוב הנשים המתינו דווקא פרק זמן זה. נשים דיווחו גם על ביקורים רבים יותר אצל גורמים רפואיים לפני קבלת האבחנה.

לדברי החוקרת המובילה, ד"ר מלאני סלואן, מחלות אוטואימוניות עלולות להתחיל בתסמינים שקשה להסבירם, ולעיתים חולפים חודשים או שנים לפני שהתמונה מתבהרת. הקושי בולט כאשר אין סימנים חיצוניים ברורים או ממצאים מכריעים בבדיקות דם. לדבריה, הממצאים מעוררים חשש שלעיתים ניתן הסבר נפשי בשלב מוקדם מדי.

להשאיר מקום לבחינה מחודשת

החוקרים קוראים להקשיב למטופלים, להבהיר כאשר האבחנה אינה ודאית ולבחון אותה מחדש כאשר התסמינים נמשכים, משתנים או מערבים מערכות נוספות בגוף.

המסר עשוי לעניין גם את מערכת הבריאות בישראל, אך המחקר אינו מציג אומדן נפרד לישראל. אין להסיק ממנו מהו שיעור הטעויות המקומי או שכל תלונה בלתי מוסברת מחייבת בירור למחלה אוטואימונית.

חשוב גם שלא ליצור ניגוד מלאכותי בין בריאות הגוף לבריאות הנפש. הפרעה נפשית ומחלה אוטואימונית עשויות להתקיים במקביל, ובחלק מהמחלות האוטואימוניות ייתכנו גם תסמינים נפשיים.

חוויות מטופלים, לא בדיקה עצמאית של טעויות

המגבלה המרכזית היא ההסתמכות על זיכרונם של המשתתפים ועל תפיסתם את האבחנות שקיבלו. לא נערכה בדיקה עצמאית של כל אבחנה שתוארה כשגויה. כמו-כן, המחקר אינו מוכיח שהפערים נגרמו מאפליה מגדרית.

אף שהסקר היה בינלאומי, כ-91% מהמשתתפים היו נשים וכ-70% התגוררו בבריטניה. הרכב זה מגביל את האפשרות להכליל את הממצאים. החוקרים מגדירים את העבודה כמחקר חקרני ומדגישים שיש לפרש את תוצאותיו בזהירות.

שם המאמר: Sex and disease differences in patients' diagnostic experiences in autoimmune diseases: an international cross-sectional study החוקרת המובילה: ד"ר מלאני סלואן. כתב העת: eClinicalMedicine. מועד הפרסום המקוון: 12 באוקטובר 2026. מזהה DOI: 10.1016/j.eclinm.2026.104259.