רוביו חושף: ישראל יזמה ויתור על הסיוע הביטחוני ב-2027 בזכות שגשוגה

ישראל הגיעה לרמת שגשוג כלכלי המייתרת את הצורך במימון אמריקני לרכש נשק, ותעבור למתכונת של רכישה עצמאית מכספה כבר בשנת 2027. ירושלים היא שיזמה והציעה לוושינגטון את הפסקת הסיוע הכספי הישיר. כך הצהיר (יום ב', 09.11.26) שר החוץ האמריקני מרקו רוביו בהתייחסות פומבית ראשונה לביטול מתווה הסיוע הביטחוני.

בהצהרתו לעיתונאים הגדיר רוביו מחדש את מעמדה של ישראל מול התעשיות הביטחוניות בארה"ב, מנתמכת כספית ללקוחה משלמת. "ישראל כיום משגשגת ועשירה מספיק כדי להפוך למדינה שרוכשת נשק", אמר. "הם יכולים לקנות מאיתנו נשק, אבל אנחנו כבר לא צריכים לספק את המימון. זה משהו שהישראלים עצמם הציעו לנו". רוביו חידד את עמדת מחלקת המדינה בסוגיית המענקים והוסיף: "בשאלת המימון, אני חושב שישראל בבירור כבר עברה את השלב הזה, והם עצמם ביטאו זאת".

הכרזת טראמפ והיעד ל-2027

הצהרת רוביו מעגנת בדרג הדיפלומטי את הודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מ-03.11.26, שלפיה וושינגטון תפסיק להעביר לישראל סיוע ביטחוני שנתי בסך כארבעה מיליארד דולר עד סוף השנה הנוכחית. טראמפ חשף אז כי סיכם את המהלך מול ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני מספר חודשים לבקשת הצד הישראלי. "נתניהו ביקש ממני לא להעביר יותר כסף לישראל, הוא ביקש ואני הסכמתי", ציין טראמפ והדגיש כי "ישראל פשוט לא צריכה את הכסף הזה".

כשנשאל רוביו אם ישראל אכן ערוכה להתנהל באופן עצמאי ללא מימון אמריקני כבר מראשית 2027, גיבה במלואה את עמדת הבית הלבן. "ובכן, זה מה שהנשיא אמר שאנחנו הולכים לעשות", השיב. "לכן, בסופו של דבר, אני חושב שהם יכולים לעשות זאת אם ירצו בכך. כן, בהחלט".

מאחורי הקלעים: חיתוך מיידי או קיצוץ הדרגתי

דבריהם הנחרצים של טראמפ ורוביו משקפים האצה חדה במגעים שניהלו צוותי מחלקת המדינה בראשות רוביו מול נציגי משרד הביטחון ושגרירות ישראל בוושינגטון. בעוד מזכר ההבנות הקודם - שנחתם ב-2016 בהיקף של 38 מיליארד דולר לעשור - אמור לפקוע רק בסוף 2028, הדרג המדיני האמריקני מציג מעבר מיידי למודל מסחרי נטול מענקים כבר ב-2027.

הפערים המרכזיים בין הצהרות וושינגטון לפרטי מזכר ההבנות המתגבש:

• לוחות הזמנים לביטול הסיוע: בעוד טראמפ ורוביו מציבים את שנת 2027 כנקודת המעבר למימון עצמי מלא, לפי פרטי מזכר ההבנות המתגבש הסיוע הצבאי הישיר בסך 3.3 מיליארד דולר בשנה ייחתך בחצי החל ב-2028 וייפסק לחלוטין בתוך חמש שנים.

• תקציב ההגנה האווירית: למרות ביטול מענקי הרכש הישירים, ארה"ב צפויה להגדיל את התקציב הייעודי למחקר, פיתוח וייצור משותף של מערכות הגנה מפני טילים (בהן כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת חץ), שעמד עד כה על 500 מיליון דולר בשנה.

• המניע הפוליטי בקונגרס: בירושלים מבקשים להשלים ולאשר את ההסכם הדו-צדדי החדש עוד לפני השבעת הקונגרס האמריקני החדש, שבו איבדה המפלגה הרפובליקנית את הרוב, מחשש להערמת קשיים מצד מחוקקים משתי המפלגות.

עבור מערכת הביטחון הישראלית, מעבר למודל של "מדינה רוכשת" טומן בחובו משמעות כפולה. אובדן הסיוע הישיר - המהווה כ-15% מתקציב הביטחון השנתי - יחייב הקצאת מיליארדי שקלים מתקציב המדינה, אך ישחרר את התעשיות הביטחוניות הישראליות מהחובה לממש את כספי המענק אצל יצרניות נשק בארה"ב בלבד.