הכנסת אישרה (יום ד', 18.11.26) בקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), שנחקק בכנסת הקודמת ונועד לשנות את מבנה הסמכויות של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. בהצבעה תמכו 63 חברי כנסת, 57 התנגדו ולא היו נמנעים.
גוש איזנקוט מבקש להאיץ את הליכי החקיקה ולהשלים את הקריאה הראשונה בתוך שבוע. המהלך מקודם לצד ביטול השינויים בוועדה לבחירת שופטים, כחלק מהמאמץ להשיב את ההסדרים המשפטיים שקדמו לחקיקת הכנסת הקודמת.
הדחיפות בקידום ההצעה נובעת גם מלוח הזמנים שנקבע בחוק הקיים. לפי הדברים שנמסרו במליאה, הוראותיו אמורות להיכנס לתוקף מעשי ב-1 בינואר 2027. יוזמי הביטול מבקשים למנוע את כניסתו לתוקף לפני שיושלם שינוי ההסדר בחקיקה חדשה.
|
|
|
|
|
אפרת רייטן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
קריב: החוק עשוי לאפשר מינוי יועץ משפטי חדש
את ההצעה, שהוגשה בידי ח"כ אפרת רייטן מרום וקבוצת חברי כנסת, הציג במליאה ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים. הוא טען כי חוק הייעוץ המשפטי לממשלה נחקק בהליך פגום וכי ביטולו הוא התחייבות שהציגו מפלגות גוש השינוי עוד לפני הבחירות.
קריב הדגיש כי החוק הקיים צפוי להיכנס לתוקף מעשי בתחילת ינואר, וכי 30 ימים לאחר מכן תוכל הממשלה, לרבות ממשלת מעבר, למנות יועץ משפטי חדש לפי ההסדר שנקבע בו. לטענתו, עובדה זו מחייבת את הכנסת לפעול במהירות, אך בלי לוותר על הליך חקיקה יסודי.
|
|
|
|
הוא הסביר כי מאחר שההוראות העיקריות עדיין אינן מיושמות, ביטול החוק כעת ישמר את המצב המשפטי הנוהג, במקום ליצור הסדר חדש. לדבריו, זו גם הסיבה לכך שיש להבחין בין ביטול החוק לפני כניסתו לתוקף לבין שינוי מערכת משפטית שכבר פועלת לפי הסדר אחר.
קריב הזכיר את התחייבותו מתקופת הדיונים על החוק בכנסת הקודמת: "החוק הזה יחד עם יתר חוקי ההפיכה המשטרית יבוטלו; לא יתוקנו, לא יעומעמו, אלא יבוטלו". לדבריו, רק לאחר הביטול יהיה מקום לקיים דיון רחב ומוסכם בשאלת היחסים בין רשויות השלטון.
המחלוקת על סמכות חוות הדעת המשפטיות
הדיון עסק לא רק במבנה מוסד היועץ המשפטי לממשלה אלא גם בסמכויותיו כלפי הממשלה וגופי הביטחון ואכיפת החוק. קריב הזהיר כי ההסדר שנקבע בחוק הקיים עלול לאפשר לדרג הפוליטי להתעלם מחוות דעת משפטיות ולהורות לגופים הכפופים לו שלא לפעול בהתאם להן.
|
|
|
לדבריו, לסוגיה זו יש משמעות מיוחדת בתקופת בחירות ובהעברת השלטון, כאשר הממשלה ממשיכה להפעיל סמכויות נרחבות אף שמעמדה הפוליטי עשוי להשתנות. הוא הזכיר בהקשר זה את השב"כ, המוסד והמשטרה, וטען כי יש לשמור על עצמאות הייעוץ המשפטי גם ביחס לפעולותיהם.
קריב הוסיף כי המהלך הנוכחי נועד למנוע את כניסתו לתוקף של ההסדר החדש, ולא לשלול את האפשרות לדון בעתיד בשינויים מוסכמים במערכת הייעוץ המשפטי.
לוין מאשים את הרוב החדש בצביעות
שר המשפטים יריב לוין תקף את הליכי החקיקה ואת דבריו של קריב. הוא האשים את חברי גוש השינוי בכך שבעבר דרשו דיונים ממושכים והתנגדו להליכי חקיקה מהירים, ואילו כעת הם עצמם פועלים לביטול חוקים בהליך מואץ.
|
|
|
|
לוין הזכיר דברים שאמר קריב בעבר נגד חקיקה מהירה וטען כי התנהלותו הנוכחית סותרת את העמדות שהציג בכנסת הקודמת. הוא גם תקף את רייטן על כך שהתנתה בעבר הידברות על השינויים במערכת המשפט בהפסקת החקיקה, בעוד שכעת, לטענתו, יוזמי הביטול אינם מאפשרים הידברות דומה.
בדבריו במליאה טען לוין כי גוש השינוי מבקש להשיג באמצעות הכנסת את ביטול החוקים שקידם, וכי לגבי חוקים שלא יצליח לבטל יסתמך על התערבות בג"ץ. השר הציג זאת כפגיעה בסמכות הכנסת וביכולת הרוב הנבחר לעצב את מדיניות המדינה.
|
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
קריב השיב כי המהירות נחוצה בשל מועדי התחולה שנקבעו בחוקים. הוא אמר שהחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כבר נמצא בתוקף, ואילו חוק הייעוץ המשפטי צפוי להיכנס לתוקף בינואר. לדבריו, שני ההסדרים מחייבים פעולה עוד בטרם תוקם הממשלה הבאה.
ועדה מיוחדת תכין את החוק לקריאה הראשונה
בהמשך הדיונים אישרה הכנסת, ברוב של 27 תומכים מול 13 מתנגדים, את הקמתה של ועדה מיוחדת לטיפול בשלוש הצעות החוק הנוגעות למערכת המשפט: שתי ההצעות לביטול השינויים בוועדה לבחירת שופטים וההצעה לביטול חוק הייעוץ המשפטי לממשלה. לראשות הוועדה הוצע ח"כ גלעד קריב.
כעת צפויה הוועדה לעסוק בנוסחי ההצעות ובהכנתן לקריאה הראשונה. היעד שהציב גוש איזנקוט הוא להשלים שלב זה בתוך שבוע, אולם גם אישור ההצעה בקריאה הראשונה לא יספיק לביטול החוק הקיים. לשם כך תידרש הכנסת לאשר אותה בהמשך בקריאה השנייה והשלישית, לפני כניסת ההסדר החדש לתוקף.
|
|