הכנסת אישרה (יום ד', 18.11.26) בקריאה טרומית שתי הצעות חוק לביטול השינויים שנעשו בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובהליכי מינוי השופטים. הצעת החוק לתיקון חוק-יסוד: השפיטה אושרה ברוב של 63 תומכים מול 47 מתנגדים, וההצעה המשלימה לתיקון חוק בתי המשפט אושרה ברוב של 62 תומכים מול 46 מתנגדים.
גוש איזנקוט הציב יעד להשלמת הקריאה הראשונה של החקיקה בתוך שבוע בלבד. במסגרת המהלך מבקש הגוש לקדם גם את ביטול החוק הנוגע לסמכויות היועץ המשפטי לממשלה. מדובר ביעד פוליטי, ולא במועד הצבעה שנקבע במליאה. כדי לעמוד בו יהיה צורך להשלים את הכנת הצעות החוק בוועדה ולהחזירן להצבעה בקריאה הראשונה.
שלוש הצעות החוק בענייני מערכת המשפט הועברו לטיפולה של ועדה מיוחדת, שהקמתה אושרה בהמשך היום במליאה ברוב של 27 תומכים מול 13 מתנגדים. לראשות הוועדה הוצע ח"כ
גלעד קריב מהדמוקרטים. הוועדה אמורה לדון בשתי ההצעות הנוגעות לבחירת שופטים ובהצעה לביטול חוק הייעוץ המשפטי לממשלה.
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
רייטן: להחזיר את הוועדה למתכונתה הקודמת
את שתי ההצעות הציגה ח"כ אפרת רייטן מרום מהדמוקרטים, שתקפה בחריפות את השינויים שקידמה הממשלה הקודמת במערכת המשפט. לדבריה, החקיקה שנועדה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים פגעה באיזונים בין רשויות השלטון ובאמון הציבור במערכת המשפט.
רייטן האשימה את שר המשפטים יריב לוין בשיתוק פעילותה של הוועדה ובפגיעה בהליכי מינוי השופטים. היא טענה כי כתוצאה מכך התארכו ההליכים המשפטיים ונפגעה יכולתם של אזרחים לקבל סעד משפטי בזמן סביר.
היא הצהירה מעל דוכן הכנסת: "אנחנו נשים סוף להשתלטות הפוליטית, נחזיר את הוועדה לבחירת שופטים למתכונת הקודמת שלה". לדבריה, ביטול החקיקה הוא חלק ממהלך רחב יותר להשבת סמכויותיהם של מוסדות הביקורת והייעוץ המשפטי.
|
|
|
יו"ר הוועדה המסדרת, ח"כ רועי פולקמן מישר, הציג את ההצעה המשלימה וביקש להבחין בין התנגדות לאופן שבו נעשו השינויים לבין התנגדות עקרונית לכל שינוי במערכת המשפט. הוא הדגיש כי גם לשיטתו יש מקום לבחון את מבנה הוועדה לבחירת שופטים ואת חלוקת הסמכויות בין הרשויות.
פולקמן הציג עמדה שמרנית ביחס למערכת המשפט והבהיר: "אני בהחלט לא חושב שהכול שפיט". הוא אף אמר כי לדעתו המערכת הרחיקה לכת באקטיביזם השיפוטי, אך הדגיש את הצורך בשינויים מידתיים ובשמירה על האיזונים בין הרשויות. בין היתר הציע לקדם תחילה הסדרה של מעמדם והליכי חקיקתם של חוקי-היסוד.
לוין: מחזירים את נציגי לשכת עורכי הדין
שר המשפטים יריב לוין תקף את עצם קידומן המהיר של הצעות החוק וטען כי הכנסת אינה מאפשרת לממשלה לגבש עמדה מסודרת. לדבריו, ההחלטה להעניק פטור מחובת הנחה סמוך לפתיחת הדיון מנעה את כינוסה של ועדת השרים לחקיקה ואת קביעת עמדת הממשלה.
"מה זו ההיסטריה הזאת?" שאל לוין, והוסיף כי אין הצדקה לקיים הליך כה מהיר דווקא בחקיקה הנוגעת לחוק-יסוד ולדרך מינוי השופטים. הוא מתח ביקורת גם על נוסחן של הצעות הביטול וטען שהן אינן מציגות הסדר חלופי מפורט.
לוין התמקד במיוחד במשמעות ביטול השינויים בהרכב הוועדה. לדבריו, המהלך יחזיר אליה את נציגי לשכת עורכי הדין, ויחד עמם את ניגודי העניינים שלטענתו התקיימו במתכונת הקודמת. השר טען כי עורכי דין המשתתפים בבחירת שופטים עשויים בהמשך להופיע בפניהם, וכי ביטול ההסדר החדש יחזיר את הבעיות שהשינוי נועד לפתור.
|
|
|
|
השר הוסיף כי בתקופת כהונתו קודמו מינויים רבים במערכת המשפט וכי השינויים שביצע כבר השפיעו על הרכב השופטים. הוא הבהיר כי בכוונתו להמשיך להיאבק למען שינוי שיטת המינויים.
השלב הבא - דיוני הוועדה והקריאה הראשונה
האישור בקריאה הטרומית אינו מבטל עדיין את השינויים שנחקקו בכנסת הקודמת. שתי ההצעות צריכות לעבור דיון והכנה בוועדה, אישור בקריאה הראשונה ובהמשך גם את הליכי הקריאה השנייה והשלישית.
היעד שהציב גוש איזנקוט - להגיע לקריאה הראשונה בתוך שבוע - מעיד על כוונה להאיץ את החקיקה עוד לפני הקמת ממשלה חדשה. עם זאת, עצם האישור בקריאה הראשונה, ככל שיושג, עדיין לא ישיב את הרכב הוועדה לבחירת שופטים למתכונתו הקודמת. לשם כך תידרש השלמת החקיקה.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X

; פייסבוק
| תאריך: |
18/11/2026
|
|
|
עודכן: |
19/11/2026
|
|
|