מיזם התפלה היסטורי. נציגי ממשל ומשקיעים
ירדן חתמה על מיזם מים ב-6.6 מיליארד דולר שיספק 40% מצריכתה |
ברקע המחלוקת עם ישראל, ממשלת ירדן חתמה על הסכם להקמת מערכת התפלת מי ים והולכתם מעקבה לרבת עמון בהשקעה של 6.6 מיליארד דולר ● המערכת תספק 300 מיליון מ"ק בשנה, כ-40% מצורכי מי השתייה בממלכה ● העבודות החלו השבוע, ואספקת המים מתוכננת לסוף 2030 |
ירדן יוצאת לביצוע אחד ממיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה: מערכת התפלת מי ים והולכתם ממפרץ עקבה לרבת עמון, בעלות של 6.6 מיליארד דולר. הממשלה חתמה (ה', 19.11.26) על הסכם עם קבוצת חברות בהובלת מרידיאם הצרפתית, להקמת מתקן התפלה בדרום הממלכה ומערכת צינורות שתזרים מים מותפלים לבירה וליישובים נוספים. עם השלמתו, המיזם צפוי לספק כ-40% מצורכי מי השתייה של ירדן.
ההסכם נחתם במסגרת כינוס ההשקעות של ירדן והאיחוד האירופי בים המלח, בנוכחות ראש הממשלה ג'עפר חסאן. שר המים וההשקיה ראאד אבו סעוד חתם בשם הממשלה מול מנכ"ל מרידיאם, תיירי דיאו. יום קודם לכן נערך בעקבה טקס תחילת העבודות, בחסותו של הנסיך פייסל בן חוסיין, כנציגו של המלך עבדאללה השני.
החתימה מסמנת מעבר משנים של תכנון, גיוס מימון ומשא-ומתן לשלב הביצוע. עם זאת, מדובר במיזם הנדסי מורכב שמשך הקמתו המתוכנן כארבע שנים, ואספקת המים הראשונה צפויה רק בסוף שנת 2030. לוח הזמנים תלוי בהתקדמות העבודות ובהשלמת המערכות.
300 מיליון מ"ק מים בשנה
מתקן ההתפלה יוקם לחופי מפרץ עקבה, ויהיה מהגדולים מסוגו בעולם. על-פי התוכנית, יופקו בו כ-300 מיליון מטרים מעוקבים של מי שתייה בשנה, בהיקף המקביל לכ-820 אלף מ"ק ביום בממוצע. לשם השוואה, מדובר בכמות הגדולה פי שישה מכמות המים השנתית שנקבעה בהסכם השלום בין ישראל לירדן.
המים יוזרמו צפונה באמצעות מערכת צינורות באורך של כ-417 קילומטרים, לפי נתוני ממשלת ירדן. מערכת השאיבה תידרש להעלות אותם לגובה של עד 1,100 מטר מעל פני הים, תוך התמודדות עם הפרשי הגובה הגדולים שבין מפרץ עקבה לרמות שבהן שוכנת רבת עמון.
לצד מתקני ההתפלה וההולכה מתוכננת הקמת מערכת להפקת חשמל מאנרגיית השמש, שתספק חלק ניכר מצורכי החשמל של המיזם. ממשלת ירדן מציינת הספק מתוכנן של כ-300 מגוואט, שצפוי לכסות כ-30% מצריכת החשמל הכוללת. החברה היזמית מציגה בתוכניתה הספק של 280 מגוואט.
הממשלה מעריכה כי הקמת המערכת תשפר במידה ניכרת את זמינות מי השתייה בבתים. בירדן, שבה האספקה למשקי בית רבים מתבצעת רק ביום אחד בשבוע, היעד הוא להגדיל את ימי אספקת המים לשלושה בשבוע.
המיזם עשוי לשנות את מאזן המים של הממלכה
ירדן נמנית עם המדינות הסובלות ממחסור חמור במיוחד במים. הגידול באוכלוסייה, שנות הבצורת, ניצול היתר של מי התהום והביקוש הגובר למים לחקלאות ולצריכה ביתית מכבידים על משק המים שלה. בחלק מהאזורים, אספקת מים זורמים לבתים מתאפשרת רק לפרקי זמן מוגבלים, והתושבים נדרשים לאגור מים במכלים.
סוכנות הידיעות הירדנית הרשמית פטרה מסרה כי המיזם צפוי להגדיל את כמות המים הזמינה לנפש מ-60 מ"ק ל-110 מ"ק בשנה. אף שמדובר בשיפור ניכר, גם לאחר הקמתו תישאר ירדן מדינה הסובלת ממחסור במים, והמערכת החדשה לא תבטל את הצורך בניהול קפדני של המקורות הקיימים.
למיזם חשיבות גם בתחום האנרגיה. התפלת מי ים צורכת כמויות גדולות של חשמל, והולכת המים למרחק של מאות קילומטרים ולגובה רב מגדילה עוד יותר את הצריכה. הקמת מתקני האנרגיה הסולארית נועדה לצמצם את התלות בחשמל המופק מדלקים ולהקטין את העלויות התפעוליות לאורך השנים.
ההסכם נחתם במסגרת כינוס ההשקעות של ירדן והאיחוד האירופי בים המלח, בנוכחות ראש הממשלה ג'עפר חסאן. שר המים וההשקיה ראאד אבו סעוד חתם בשם הממשלה מול מנכ"ל מרידיאם, תיירי דיאו. יום קודם לכן נערך בעקבה טקס תחילת העבודות, בחסותו של הנסיך פייסל בן חוסיין, כנציגו של המלך עבדאללה השני.
החתימה מסמנת מעבר משנים של תכנון, גיוס מימון ומשא-ומתן לשלב הביצוע. עם זאת, מדובר במיזם הנדסי מורכב שמשך הקמתו המתוכנן כארבע שנים, ואספקת המים הראשונה צפויה רק בסוף שנת 2030. לוח הזמנים תלוי בהתקדמות העבודות ובהשלמת המערכות.
300 מיליון מ"ק מים בשנה
מתקן ההתפלה יוקם לחופי מפרץ עקבה, ויהיה מהגדולים מסוגו בעולם. על-פי התוכנית, יופקו בו כ-300 מיליון מטרים מעוקבים של מי שתייה בשנה, בהיקף המקביל לכ-820 אלף מ"ק ביום בממוצע. לשם השוואה, מדובר בכמות הגדולה פי שישה מכמות המים השנתית שנקבעה בהסכם השלום בין ישראל לירדן.
המים יוזרמו צפונה באמצעות מערכת צינורות באורך של כ-417 קילומטרים, לפי נתוני ממשלת ירדן. מערכת השאיבה תידרש להעלות אותם לגובה של עד 1,100 מטר מעל פני הים, תוך התמודדות עם הפרשי הגובה הגדולים שבין מפרץ עקבה לרמות שבהן שוכנת רבת עמון.
לצד מתקני ההתפלה וההולכה מתוכננת הקמת מערכת להפקת חשמל מאנרגיית השמש, שתספק חלק ניכר מצורכי החשמל של המיזם. ממשלת ירדן מציינת הספק מתוכנן של כ-300 מגוואט, שצפוי לכסות כ-30% מצריכת החשמל הכוללת. החברה היזמית מציגה בתוכניתה הספק של 280 מגוואט.
הממשלה מעריכה כי הקמת המערכת תשפר במידה ניכרת את זמינות מי השתייה בבתים. בירדן, שבה האספקה למשקי בית רבים מתבצעת רק ביום אחד בשבוע, היעד הוא להגדיל את ימי אספקת המים לשלושה בשבוע.
מוביל המים הלאומי של ירדן - הנתונים המרכזיים
- היקף ההשקעה: 6.6 מיליארד דולר לפי ממשלת ירדן
- כמות המים המתוכננת: 300 מיליון מ"ק בשנה
- חלק מצורכי מי השתייה: כ-40%
- מקור המים: מפרץ עקבה
- יעד ההולכה המרכזי: רבת עמון
- אורך מערכת הצינורות: כ-417 ק"מ
- גובה השאיבה המרבי: 1,100 מטר מעל פני הים
- מתקנים סולאריים: כ-300 מגוואט לפי הממשלה
- יעד תחילת האספקה: סוף שנת 2030
המיזם עשוי לשנות את מאזן המים של הממלכה
ירדן נמנית עם המדינות הסובלות ממחסור חמור במיוחד במים. הגידול באוכלוסייה, שנות הבצורת, ניצול היתר של מי התהום והביקוש הגובר למים לחקלאות ולצריכה ביתית מכבידים על משק המים שלה. בחלק מהאזורים, אספקת מים זורמים לבתים מתאפשרת רק לפרקי זמן מוגבלים, והתושבים נדרשים לאגור מים במכלים.
סוכנות הידיעות הירדנית הרשמית פטרה מסרה כי המיזם צפוי להגדיל את כמות המים הזמינה לנפש מ-60 מ"ק ל-110 מ"ק בשנה. אף שמדובר בשיפור ניכר, גם לאחר הקמתו תישאר ירדן מדינה הסובלת ממחסור במים, והמערכת החדשה לא תבטל את הצורך בניהול קפדני של המקורות הקיימים.
למיזם חשיבות גם בתחום האנרגיה. התפלת מי ים צורכת כמויות גדולות של חשמל, והולכת המים למרחק של מאות קילומטרים ולגובה רב מגדילה עוד יותר את הצריכה. הקמת מתקני האנרגיה הסולארית נועדה לצמצם את התלות בחשמל המופק מדלקים ולהקטין את העלויות התפעוליות לאורך השנים.
|
|||||||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

