50 שנות פעילות של ארגון הבונדס בקרב יהדות העולם הניבה הון זר של 24 מיליארד דולר. אג"ח הבונדס מתברר כאחד מערוצי גיוס ההון החיצוני המשמעותי של ממשלת ישראל במהלך שנות קיומה של המדינה. כך, על-פי נתונים שפרסם בנק ישראל. עוד נמצא, כי בשנת 2003 גייס הבונדס סכום שיא של 1.5 מיליארד דולר.
בנק ישראל מציין, כי הבונדס חשוב מאד למדינת ישראל כערוץ גיוס הון חיצוני, במיוחד בזמנים בהם יש קושי לממשלה לגייס מט"ח ממקורות חיצוניים. מאז שנת 1999, לאחר סיום ניצול הערבויות של ממשלת ארה"ב, הפך הבונדס להיות המקור העיקרי לגיוס הון חיצוני על-ידי הממשלה. משנת 2003 עד 2005 צפוי, כי אג"ח חדשות בערבות ממשלת ארה"ב יהיו הרכיב העיקרי לגיוס הון חיצוני.
במהלך השנים חל גידול במכירות אג"ח בונדס, במקביל לתימחור הקרוב יותר לדרישות השוק. עד סוף שנות השמונים קיבלו המשקיעים ריבית קבועה של כ-4%, ללא קשר לרמת הריבית הבינלאומית ולשינויים שחלו בה. כיום קרובה התשואה על איגרות הבונדס לתשואה על אג"ח סחירות של ממשלת ישראל.
בשנות התשעים, עם התפתחותם של ערוצי גיוס הון חיצוני נוספים לממשלה, החל תהליך של תימחור התואם יותר את תשואות המתקבלות בערוצי גיוס אחרים של הממשלה. הריבית על השטרות החלה לרדת ובסיסה שונה מפריים לליבור. מנגד, הועלתה הריבית הקבועה וכיום היא נקבעת על פי הריבית הנומינלית של שטרי אוצר של ממשלת ארה"ב והמירווח של אג"ח סחירות של ממשלת ישראל.
שינוי נוסף חל לאורך השנים באוכלוסיית הרוכשים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה פעל הבונדס בקרב יהודים בעיקר בארה"ב, להם היה קשר כלשהו עם השואה. אלה ראו ברכישת איגרות הבונדס מעין תרומה למדינה והסתפקו בריבית נמוכה. כיום מרבית המכירות מכוונות ל"דור הבנים", הפועל בעיקר משיקולי תשואה ומוכן לרכוש איגרות בריבית הקרובה לריבית השוק.
חוקרי בנק ישראל מציינים, כי הבונדס הוא ארגון ייחודי למדינת ישראל. בשנים האחרונות, בהם היה קושי למדינה לגייס הון חיצוני בסכומים גבוהים, הוכיח עצמו הבונדס כגוף המגיב מהר לגידול בצורכי המט"ח של ממשלת ישראל.
