המועצה לצרכנות מבקשת מביהמ"ש: <br>לא לאשר הסכם הפשרה בפרשת רמדיה

"אישור הפשרה בנוסחה הנוכחי, לא רק שפוגע באופן חריף בציבור הנפגעים, אלא אף מסכל את תכלית התביעה הייצוגית כמנגנון אכיפה להשגת הרתעה". כך טוענת המועצה הישראלית לצרכנות בהודעה דחופה שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הדן בתביעות הייצוגיות בפרשת רמדיה.

נשיא בית המשפט, השופט אורי גורן, דחה (יום ה', 11.11.04) ל-3 בדצמבר את המשך הדיון בבקשה לאשר את הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית בפרשת רמדיה. הדחייה מגיעה לאחר שעו"ד אורית פודמסקי, נציגת היועץ המשפטי לממשלה בהליך, הבהירה כי בדעת המדינה לבדוק את הפשרה המוצעת ולהביע את עמדתה בעניין.

סיבה נוספת לדחייה, היא העובדה שהמועצה הישראלית לצרכנות הגישה לבית המשפט, כאמור, באמצעות עורכי הדין יוסי ברג וזאב ש. פרידמן, הודעה דחופה, בה היא מודיעה על התנגדותה הנחרצת לפשרה.

בהודעת המועצה מתבקש בית המשפט להורות לצדדים לתקן את הפשרה באופן שימנע פגיעה בציבור הצרכנים, משום שלטענתה עיון בהסכם המסתמן מגלה לכאורה ליקויים מהותיים אותם המפורטים ומבוססים בהודעתה לבית המשפט, המצריכים את תיקונו קודם אישורו.

המועצה טוענת, כי הפשרה אינה עומדת במבחן התוצאה ומעניקה לציבור פיצוי חלקי ביותר ומהווה פרס לרמדיה. לדבריה, גורמים החוקרים את הפרשה אמרו, כי ישנו חשש שפרשת רמדיה לא נגרמה בשל טעות, אלא משיקול עסקי כלכלי של חסכון בעלויות הייצור על-ידי גריעת ויטמין B-1. המועצה הדגישה, כי "לאור העובדה שהתנהלות מעין זו אינה חריגה בהוויה הכלכלית בישראל, הרי שרק פיצוי הולם העושה שימוש באותם מונחים כלכליים, עשוי להרתיע יצרנים אחרים מהתנהלות דומה שעלולה לגרום אובדן חיי אדם נוספים".

נזכיר, כי מדובר בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים לאחרונה בעקבות כמה תביעות ייצוגיות שהוגשו בחודש נובמבר 2003 נגד חברת "רמדיה" מנהלה ובעליה, חברות נוספות בחו"ל, ומשרד הבריאות. בהסכם הפשרה נקבע, כי סך כל הפיצוי שיינתן על-ידי החברה במסגרת התביעה הייצוגית יעמוד על כ-7 מיליון ש"ח, מתוכם 1.5 מיליון ש"ח לעורכי הדין המייצגים את התובעים, 1.5 מיליון ש"ח ייתרמו למוסדות ציבור וסכום של עד 4 מיליון ש"ח יחולק בין אלפי הנפגעים.

מסכום זה מוצע בפשרה, כי התובעים הייצוגים עצמם יקבלו סך כולל של 300,000 ש"ח והיתרה תחולק בין כל הנפגעים, בסכום של עד 1,300 ש"ח למשפחה של תינוק עד גיל שנה ועד 500 ש"ח למשפחה של תינוק בגילאים 1-3. קבוצת הנפגעים הוגדרה כמשפחות שצרכו תחליפי חלב לתינוקות ולילדים, על-בסיס סויה, אשר יוצרו על-ידי חברת הומאנה הגרמנית ושווקו בישראל על-ידי היינץ רמדיה בע"מ וכללו שני מוצרים: תחליף חלב לגילאי 1-0 ותחליף לתינוקות מעל גיל שנה שנרכשו בתקופה שבין 1.7.03 - 7.11.03.

המועצה לצרכנות טוענת, כי להסכם הפשרה בעניין רמדיה חשיבות רבה וכפולה, בשל התנהלות החברה המעלה חשד לרשלנות שהביאה לאובדן חיי אדם ולנכויות קשות בלתי הפיכות שיצרו פחד אימה ועגמת נפש לציבור של רבבות הורים.

לצד פיצוי הצרכנים הנפגעים, מוסיפה המועצה, אמורה התביעה גם להרתיע מעוולים ועבריינים נוספים מלפגוע בציבור, ומכאן חשיבות הפיצוי הראוי. לדבריה, סיכויי התובעים לזכות בתביעה טובים ובהתאם סכום הפיצוי הראוי עולה פי כמה וכמה על הסכום המופיע בהסכם הנוכחי.

המועצה מדגישה, כי התובעים התעלמו מעילת תביעה מהותית נוספת והסתמכו על נתונים שנמסרו להם על-ידי רמדיה ובכך יצרו נוסחת פיצוי חסרה כלפי כלל ציבור הנפגעים. המועצה טוענת, כי אופי ההסדר והמבחנים שהוצגו לקבלת הפיצוי טומנים בחובם פגיעת יתר באוכלוסיות החלשות.

המועצה לצרכנות מבהירה, כי לאור הבעייתיות העקרונית הקיימת בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, היא בוחנת כל הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שלגביו היא מיודעת, ולטענתה פעילות זו כבר מנעה נזקים שנאמדו במאות מיליוני ש"ח לציבור.

המועצה מדגישה, כי פשרות בתובענות ייצוגיות לוקות בחשש שורשי של ניגוד עניינים מובנה, שמקורו במתח שבין תפקידו של התובע לייצג את כלל הציבור שנפגע, לצד רצונו של התובע ליהנות כלכלית באופן אישי מפירות התביעה. על-פי החוק, טוענת המועצה, מי שהגיש תביעה ייצוגית זכאי לפיצוי מיוחד וכן פוסק בית המשפט שכר טרחה גבוה מאוד לעורך הדין המייצג את התובע הייצוגי.

בש"א 20400/03, 20416/03, 20503/03, במסגרת ת.א. 2233/03, 2235, 2238 חננאל מנטל ואח' נ' היינץ רמדיה בע"מ ואח'