"תופעה ברורה של גידול באי שוויון חלוקת ההכנסות בישראל אפיינה את שנת 2004" - כך קובע הדוח השנתי של מרכז אדווה שהתפרסם בסוף השבוע.
על-פי דוח אדווה, הצמיחה מיטיבה רק עם קבוצה קטנה, שהיא בעיקרה העשירון העליון. זאת משום שהיא מתחוללת רק בענפים מסוימים כמו ענפי ההיי-טק, הפיננסים והביטוח.
"האוצר מבטיח שבאמצעות צמיחה עקבית של 4% בשנה תצמצם ישראל את הפערים החברתיים - אך היא נאחזת בתקוות שווא", אומרים באדווה.
"לצד הגידול ברווחה של העשירונים העליונים, הגידול באי-השוויון בא לידי ביטוי גם בהצטמקות מעמד הביניים - משקי בית שהכנסתם בטווח 75% עד 125% מההכנסה החציונית: ב-1988 מנה רובד זה 33% ממשקי הבית, וב-2002 ירד חלקו ל-28%. רוב ההפסד היה לעשירונים התחתונים", אומרים באדווה.
עוד נתונים של דוח אדווה: "בעוד שב-1994 27% מהשכירים השתכרו עד שכר מינימום, ב-2002 שיעורם של אלה ל-31.7%. ב-1989 היו 21% מהעניים אנשים עובדים, ב-2003 הם היוו 32% מהעניים. אז, כמו היום, 72% מהשכירים משתכרים עד לשכר הממוצע במשק, כ-7,000 ש"ח.
"ב-2003 העשירון העליון קיבל 28% מכלל ההכנסות בישראל ובסך הכל גדל חלקו בעוגת ההכנסות הלאומית ב-3.4% בין השנים 1990 ל-2003. יחד עם העשירון התשיעי, שני העשירונים העליונים מקבלים 44% מההכנסות במשק.
"לעומת זאת, חלקם של העשירונים 1 עד 7 בעוגת ההכנסות ירד בעשור האחרון וב-2001 ו-2002 גם העשירונים 8 ו-9 איבדו מעט מחלקם בעוגה; ב-2003 איבד לראשונה העשירון העליון חלק קטן מהעוגה.
במרכז אדווה טוענים כי ההבדל בצמיחה נובע, בין השאר, מכספי השקעות, שמופנים לענפים שנחשבים רווחיים. מנתוני בנק ישראל מתברר שההשקעה בענף האלקטרוניקה גדלה בעשור האחרון מדי שנה ב-20%; בתעשיות המסורתיות, לעומת זאת, קצב גידול ההשקעות היה 5% ובשנות האינתיפאדה הוא נבלם לחלוטין.
"בהתאם להתפתחויות אלה, עלות השכר השנתי הממוצע בהיי-טק הגיעה ב-2002 ל-219 אלף ש"ח - פי 2.4 מעלות השכר בתעשיות המסורתיות", טוענים באדווה.
האוצר בתגובה: הצמיחה משפיעה לטובה גם על השכבות החלשות
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי מדיניות הממשלה הנוכחית מתמקדת ביצירת תנאים לצמיחה ארוכת טווח, שתביא ליצירת מקומות עבודה נוספים - וכן בצעדים המכוונים לשוק העבודה.
"הנתונים המספריים מוכיחים שהצמיחה כבר החלה: המשק עבר מצמיחה שלילית של 1%- ב-2002 לצמיחה של 4.2% ב-2004, היקף האבטלה ירד, למעלה מתשעים אלף ישראלים הצטרפו למעגל העבודה בשנה החולפת והמשק נמצא בתהליך יציאה מהמיתון.
"הדבר הושג הודות לצעדי המדיניות ובכללם: הקטנת הקצבאות למי שיכול לעבוד, צמצום מספר העובדים הזרים והחלפתם בישראלים, עידוד הצמיחה באמצעות הורדת מיסים ורפורמות ענק במשק.
"במקביל יינתנו בשנת 2005 סיוע והגדלת תקציבים לאוכלוסיות חלשות, במיוחד ובראשם הקשישים. כמו כן יוקצו תקציבים לתוכניות תומכות עבודה דוגמת תוכנית וויסקונסין, שתסייע למחוסרי העבודה להשתלב בשוק העבודה", אומרים באוצר.
"הטענות המועלות בדוח מכון אדווה, כאילו מדיניות הצמיחה משפיעה רק על העשירונים העליונים - מתעלמות מהעובדה שמרבית העובדים שהצטרפו למעגל העבודה בשנה החולפת באו מהשכבות הבינוניות והנמוכות.
"מדובר בעובדים שהשתלבו בענפי הבניין, השירותים, התעשייה, המסחר והתיירות. בנוסף, במהלך שנת 2004 בוצעו הפחתות מיסים שכוונו בעיקר לשכבות החלשות והבינוניות - לרבות הפחתת מס הכנסה לבעלי שכר של עד 10,000 ש"ח, הפחתת מס קנייה ומכס על מוצרים בסיסיים והורדת המע"מ ל-17%.
"במקביל, יישום הרפורמה במס, עפ"י המלצות ועדת רבינוביץ, כלל גם הטלת מס על ההון, מס המוטל בעיקר על העשירונים העליונים.
בשנת 2005 החליטה הממשלה על מתן תוספות של מאות מיליוני שקלים לאוכלוסיות שאינן יכולות להצטרף למעגל העבודה, על שיפור רמת החינוך בישראל ויישום דו"ח דברת לרפורמה במערכת החינוך", דברי האוצר.
