|
תלונה פומבית נגד עיתון הארץ
|
עו"ד גולדבלט משה
|
מאמר מערכת בעיתון המכוון להשפיע על בית המשפט בכל הנוגע לגזירת דין נאשם, והמתפרסם מספר שעות לפני מתן גזר הדין, הוא הדוגמא הבוטה ביותר שניתן להעלות על הדעת להתערבות בהליך פלילי
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
בית משפט השלום בתל אביב (השופטת חיותה כוחן) גזר (16.3.05) על עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ' 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 10 אלף ש"ח. גלאט-ברקוביץ' הורשעה כזכור על-פי הודאתה במסגרת עיסקת טיעון בתחילת השבוע, על עבירת גילוי והפרת חובה.
בגזר הדין כתבה השופטת, חיותה כוחן, כי החומרה נובעת מהמעמד הבכיר בו נשאה. "כגודל האמון שניתן בה, כך גודל הפגיעה בהפרתו", ציינה השופטת, "בהדלפת המידע החסוי היתה הנאשמת מודעת לעובדה שהיא מעמידה את החקירה העדינה, מעצם טיבה, בסכנה בכך שבעצם חשיפת הראיות אפשרה לנחקרים - סיריל קרן ואחרים - להכין מבעוד מועד את גרסותיהם". השופטת כוחן הוסיפה כי "מעשיה של הנאשמת חרגו הרבה מעבר לאיזון הנדרש בין הדלפת מידע לעיתונות מתוך חקירה סמויה המתנהלת כחוק לבין זכות הציבור לדעת".
השופטת מתחה ביקורת על התנהלותה של הנאשמת, ובמיוחד על כך שבמהלך חקירתה ניסתה להטיל את האשמה על אחרים. בית המשפט ציין כי "ניתן היה לצפות מפרקליטה בכירה כי משבחרה לנקוט עמדה, תנהג ביושר ובהגינות כלפי חברים לעבודה". עם זאת, השופטת הוסיפה כי עצם העמדתה לדין, של מי שהיתה עד אותה עת בצד השני של המתרס, והרשעתה הם עונש בפני עצמו.
כזכור בדצמבר 2003 הוגש כתב אישום חמור במיוחד נגד ה"פרקליטה המדליפה" לבית משפט השלום בתל אביב. גלאט-ברקוביץ' הואשמה כי הדליפה את מסמך חיקור הדין בארה"ב, בפרשת 'שרון-סיריל קרן', לעיתונאי 'הארץ' ברוך קרא. סעיפי האישום היו: גילוי בהפרת חובה, מירמה והפרת אמונים. העונש המירבי הקבוע בחוק, בגין עבירות אלה, הינו 3 שנות מאסר. יחסית לחומרת המעשה וכתב האישום שהוגש, ניתן לומר כי הפרקליטה יצאה בזול.
עו"ד רזניק ציין, כי מרשתו הפנימה את חומרת המעשה והודיעה על פרישתה מהפרקליטות. גלאט-ברקוביץ' עצמה אמרה לפני הכרעת הדין כי לא היתה לה כוונה לשבש את החקירה וכי בפועל היא אכן לא שובשה.
[פ 10106/03]