רוזנשטיין מוכן לוותר על עדים אמריקנים

זאב רוזנשטיין הגיש לבית המשפט את נימוקי הערעור (יום א', 5.6.05), בהם הוא מבקש לבטל את החלטה קודמת לפיה הוא בר-הסגרה לארצות הברית. הנימוקים הוגשו על-ידי צוות פרקליטיו: עורכי הדין דבורה חן, פרופ' אריאל בנדור, שלמה ניסים, בני נהרי וקרן נהרי.

הערעור נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות השופט יעקב צבן, מיום 19.4.05 לאשר את הסגרתו לארצות הברית של זאב רוזנשטיין. זאת לבקשת הרשות למלחמה בסמים בארצות הברית. פרקליטיו של רוזנשטיין הודיעו כבר אז כי בכוונת רוזנשטיין להגיש ערעור לבימ"ש העליון.

בהחלטתו כתב בין היתר השופט צבן: "יש לקבל את בקשת ממשלת ארצות הברית מכיון שרוזנשטיין מבוקש בשל עבירות של סחר בסמים ומשום שארצות הברית התחייבה מראש להעבירו חזרה לישראל לריצוי עונשו במידה ויורשע". בית המשפט ציין, כי בחומר הראיות שהוצג עד כה יש חשדות לכאורה לביצוע העבירה. האמריקנים מבקשים לשפוט את רוזנשטיין על ניסיון ליבוא והפצה של למעלה ממיליון כדורי אקסטזי. רוזנשטיין מצידו, טוען כי לא ביצע שום עבירה והוא צריך להישפט בארץ וכאן, כדבריו, הצדק יצא לאור.

בערעור מעלים עורכי דינו של רוזנשטיין שאלות חוקתיות ועקרוניות, אשר לטענתם יש להן השלכה על אכיפת החוק בישראל בכללותה, ועל מדיניות התביעה הכללית ושוויוניות הפעלתה לנוכל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

לטענתם, במקרה של רוזנשטיין "נוצר "עידן חדש" בו הוכרז כ"בר-הסגרה" אזרח ישראלי ותושב ישראל, שביצע בה את העבירות המיוחסות לו בישראל, תוך התעלמות מעקרונות-יסוד ואיזונים חוקתיים במשפטנו". לטענתם, המעשים המיוחסים לרוזנשטיין "בוצעו כולם בישראל ולכן חל עליהם עיקרון השיפוט הטריטוריאלי". כלומר, כך לטענתם, יש לשפוט את האיש במקום בו בוצעה העבירה - בישראל.

עוד נטען בנימוקי הערעור, כי הסגרתו תהווה הפליה פסולה שכן אין ולו במקרה אחד כזה שהתרחש בעבר ובוודאי שלא הסגירה ארה"ב לישראל עבריינים שביצעו עבירות בשיטחה. לטענתם, נאשמים בעבירות של סחר בסמים אף אם הואשמו בביצוע פעילות זו מחוץ לגבולות המדינה - מעולם לא הוסגרו לחו"ל, אלא נשפטו בישראל.

הנקודה המעניינת ביותר בנימוקים לערעור, שמצביעה אולי יותר מכל על מידת רצונו של האיש שלא להישפט בארה"ב, היא העובדה שרוזנשטיין הכריז באמצעות עורכי דינו כי "כדי להקל על ההליך המשפטי", המערער מוכן אפילו לוותר על העדתם של אנשי רשויות אכיפת החוק של ארצות-הברית, ומסכים שאם יתנהל המשפט בישראל, יוגש לבית-המשפט בישראל כל חומר הראיות שעדים אלה היו אמורים להגיש". במלים אחרות: רוזנשטיין מוכן לוותר על זכותו הבסיסית ביותר, פגיעה שתביא לו נחיתות דיונית ומהותית במשפט והכל כדי להישאר בארץ. השאלה המעניינת היא מדוע.

רוזנשטיין יועבר לכלא איילון להתייחד עם רעייתו

העציר רוזנשטיין יוכל להתייחד עם רעייתו. כך הוחלט בשירות בתי הסוהר. רוזנשטייןיועבר (יום ב') מכלא רימונים לכלא איילון. בזה האחרון קיימים חדרים/תאים המאפשרים לזוגות להתייחד.

שירות בתי הסוהר מסר, כי עתה אין מניעה לאפשר לבני הזוג להתייחד. סידורי הביטחון נעשו באחרונה, ולכן נענתה בקשתו של רוזנשטיין. קודם לכן נדחו בקשותיו של רוזנשטיין, עקב החשש שיבוצע ניסיון בריחה מתוך כותלי הכלא.