בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה את תביעתו של בעל רכב כנגד בעלי מוסך שבו מוחזק רכבו מזה כחצי שנה, עקב מחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בנוגע לאמצעי התשלום.
המחלוקת נתעוררה, כאשר בעל המוסך סירב לבקשתו של התובע לשלם עבור הטיפול שבוצע ברכבו בפרישת התשלומים באמצעות צ'קים דחויים. בכתב התביעה נטען, כי בינואר 2005, נתקע רכבו של התובע ונגרר למוסך. משהרכב תוקן והתובע הגיע לקחת את רכבו, סירב בעל המוסך לקבל מהתובע את התשלום, באמצעות צ'קים, על סך 6,309 ש"ח - גם לאחר ששילם סכום של 1,000 ש"ח במזומן.
בעל המוסך דרש תשלום במזומן או בכרטיס אשראי בלבד. מאותו יום, מזה כחצי שנה - מוחזק הרכב במוסך. בעל הרכב תבע מבעלי המוסך 17,800 ש"ח, לפי תעריף של שכירת רכב לכל יום שבו רכבו מוחזק במוסך.
בכתב ההגנה נטען, כי לתובע נאמר מראש שהתשלום צריך להיעשות במזומן או באשראי, ובנוסף - ישנו כי שלט גדול ליד דלפק הקבלה המודיע עובדה זו ללקוחות. יתרה מזאת, היות ולא ניתן לתובע אישור מחברת האשראי לביצוע תשלומים של 800 ש"ח לחודש - הדבר עורר את החשש כי מדובר בלקוח עם סיכון ולכן הוחלט שלא לקבל מהתובע צ'קים דחויים. בעלי המוסך הגישו תביעה נגדית על-סך 1,064 ש"ח, כאשר החישוב נעשה על-פי 35 ש"ח לכל יום אחסון הרכב במוסך, עד להגשת התביעה.
בפסק הדין קבע בית המשפט: "דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה". השופטת מיכל ברק-נבו מסבירה החלטתה בכך, שהתובע סירב לשלם לנתבעים באמצעי התשלום המקובלים ושסוכמו אתו מראש. משכך, הפעילו הנתבעים את זכותם החוקית (על-פי סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 וכן על-פי סעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971) ומכאן, היו גם רשאים להחזיק ברכב עד מועד התשלום, ולתובע אין כל זכות לפיצוי בגין אי החזרת הרכב להחזקתו.
באשר לתביעת הנגד שהוגשה מצד בעלי המוסך פסקה השופטת, כי על בעל הרכב לשלם לבעלי המוסך סכום של כ-1,000 ש"ח בגין ימי החזקת הרכב במוסך והוצאות משפט על-סך 500 ש"ח.
