מסלימה המלחמה הכלכלית בין ארצות הברית לסין

טראמפ בא בגישה הפוכה, שלפיה גישת החיבור הכלכלי לסין לא עבדה. סין לא הפכה לדמוקרטית ופתוחה; ההפך הוא הנכון, ועליית שי המחישה זאת. במקום זאת, לפי גישתו, סין ניצלה את היפתחות המערב לשם התנהלות לא הוגנת שמחזקת רק את הייצוא שלה, לצד גניבת טכנולוגיה מהמערב.

טראמפ החליט להטיל מכסים על סין בהיקפים ללא תקדים, שבסופו של דבר הסתכמו במכסים על מאות מיליארדים של סחר. העילה - נהגי סחר לא הוגנים מצד סין. סין לא נותרה חייבת, והגיבה גם היא במכסים על ייבוא מארה״ב - אם כי קטנים יותר, כי היא מייבאת פחות מארה״ב משהיא מייצאת אליה.

ההסלמה הכלכלית הוגבלה כשטראמפ ושי הגיעו להסכם חלקי על פרקטיקות הסחר של סין, מה שסיים את ההסלמה ומיתן את שיעור המכסים. אך רוב המכסים נותרו. גם בתקופה של ביידן.

אגב, ניתוחים כלכליים מראים שלמכסים הייתה השפעה שלילית על כלכלת ארה״ב; מחקר העריך את הפגיעה בכרבע מיליון מקומות עבודה.

אך מכסים זה low-tech. וסין שואפת להיות המעצמה הטכנולוגית המובילה בעולם. ממשל טראמפ החל לחשוש מכך שסין הופכת להיות דומיננטית בשווקי התקשורת העולמיים, ובפרט בפריסת רשתות 5G, שמאפשרות יישומים שדורשים חיבור מהיר במיוחד לאינטרנט (מכוניות אוטונומיות למשל).

על כן, ממשל טראמפ שם מגבלות כבדות על קשרים אמריקניים עם חברות סיניות מובילות בתחום כמו Huawei וZTE, ולחץ על מדינות בעולם שלא לאפשר לסינים לפתח 5G בשטחן.

שיאו המתוקשר של הקרב היה במעצר בקנדה של סמנכ״לית ובת מייסד Huawei - ששוחררה מאז. הקרב על ה5G ממשיך עד היום; עד כה עבד חלקית.

עוד טכנולוגיה קריטית היא שבבים/צ׳יפים/מוליכים-למחצה, רכיבים שנדרשים בכל טכנולוגיה מתקדמת. מטלפונים ועד טילים.

כאן טאיוואן מובילה את העולם, אבל גם ארה״ב ובנות ברית אחרות נמצאות במצב מתקדם יותר מסין. הציוד לייצור שבבים כל כך קטנים דורש התמחות מיוחדת. אבל סין מכוונת להוביל את העולם גם בתחום זה. וזה הפחיד את ארה״ב. בשנת 2022 מחלקת הסחר הוציאה הוראה דרמטית, שמורה להפסיק לייצא לסין רכיבים שיסייעו לייצר לה שבבים מתקדמים.

וכפי שאנו יודעים, מגבלות אמריקניות לא תקפות רק לאמריקנים - אלא לכל מי שבגדול נוגע בטכנולוגיה אמריקנית. האמריקנים במקביל גם הקצו תקציבי ענק לתמיכה בחברות שיבנו יכולת ייצור שבבים מתקדמים בשטח ארה״ב.

יש מי שקורא לזה 'מלחמת סחר'. מאז שזו פרצה, סין הכריזה על כל מיני הצלחות בפיתוח עצמאי של צ׳יפים מתקדמים, אבל לפי שעה היא עדין מאחור. הביטויים לקרב על השבבים ממשיכים, ותחום הAI כתחום החם היום הוא אבולוציה של הקרב הזה.

למשל, רק אתמול דווח שענקית טכנולוגיה אמריקנית מנסה למשוך מסין את הטאלנט שעוסק בAI ובענן. זה מגיע על-רקע דיווחים שממשל ביידן יטיל בעתיד מגבלות על סין בתחום זה.

אבל המלחמה לא נגמרת בטכנולוגיה:

יש להזכיר עוד קרבות כלכליים בשנים האחרונות:

• תחרות על השקעות בעולם המתפתח - דרך המשי החדשה לעומת יוזמות מערביות (פחות מתקדמות).

• מאבק על שליטה בעולם היסודות הנדירים.

• החרם שעבר כעת על טקטוק אם תישאר סינית.

והשבוע ביידן פתח קרב נוסף:

ביידן השבוע הכריז על הטלת מכסי ענק על תעשיות סיניות.

היקף הסחר המושפע קטן ממכסי טראמפ (רק 18 מיליארד דולר לעומת מאות מיליארדים), אבל מה שחשוב פה זה התחומים:

• מכוניות חשמליות

• בטריות מתקדמות

• ציוד רפואי

• תאים סולאריים

• פלדה ואלומיניום

• שבבים (הפעם המגבלות בכיוון ההפוך)

המכסים על אלו, תלוי במוצר, יגדלו ל25%, 50% או אפילו ליותר מ100% (וזה כבר הרבה יותר ממכסי טראמפ).

בפועל, ביידן חוסם פה את סין מתחרות על שווקים קריטיים בארה״ב. הסינים למשל ממש הצמיחו בשנים האחרונות את ייצוא הרכבים החשמליים מתוצרתה - בפרט לאירופה. כנראה כבר לא יקרה בארה״ב.

ברור שיש למהלך סיבות פנים. לביידן יש בחירות על הראש והוא רוצה לאותת לעובדים אמריקנים שהוא מגן עליהם. לא רק טראמפ. אך יש פה משהו יותר עמוק. המערכת האמריקנית כולה עברה בשנים האחרונות התארגנות מחדש נגד סין, ובפרט נגד השפעתה הכלכלית והטכנולוגית. זה כמעט קונצנזוס, למרות המחיר הכלכלי.

בארה״ב - ב-2 המפלגות - חוששים מאוד מסין שמנסה לצבור עוצמה כלכלית וטכנולוגית בתחומים קריטיים, וכך לערער על העליונות האמריקנית - ועל השיטה הדמוקרטית.

במשך שנים היה ברור שסין תהפוך להיות המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם במונחים אבסולוטיים. זה לא יקרה בקרוב. השילוב בין הסנטימנט האמריקני העמוק לסיבות הפנים הביא להבנתי לצעד של ביידן. יש שקוראים לתהליך המלחמה הכלכלית ״decoupling״, כביכול זוג שפעם היה יחד וכבר אינו.

מסגור אחר הוא ״מלכודת תוקידידאס״, ביטוי של פרופ׳ גרהם אליסון על שם ההיסטוריון שכתב על מלחמות אתונה וספרטה. המלכודת מתרחשת, לכאורה. כשיש מעצמה עולה (אתונה, סין) שמאתגרת הגמוניה של מעצמה קיימת (ספרטה, ארה״ב). דינמיקה זו מובילה לכאורה בהכרח למלחמה.

ייתכן שהביטוי של המלכודת הזאת במאה ה21 הוא המלחמה על ההגמוניה הכלכלית והטכנולוגית. מצד שני, אולי הביטוי מוגזם, וסין מצידה בטח לא הייתה מתארת את עצמה במונחים כאלה. בכל מקרה - ברור שלא משנה מי ייבחר בנובמבר, אנחנו נראה עוד ועוד קרבות כלכליים בין ארה״ב וסין.

על מה יהיה הקרב הבא? טכנולוגיות מתקדמות לייצור אנרגיה, חלל, מחשוב קוונטי? נחיה ונראה.