"נצחון תעשיית הבידור הוא במלחמה הלא-נכונה"

תעשיית הבידור אומנם חגגה השבוע את ניצחונה בבית המשפט העליון האמריקני, אך מדובר בניצחון קצר ימים, משום שהחברות הללו ניצחו במלחמה הלא-נכונה, כך אומרת חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', בנייר עבודה חדש שפורסם בימים האחרונים. פורסטר סבורה כי הניצחון המשפטי לא יעצור את תופעת הפיראטיות, וכי במקום להילחם מלחמה אבודה מראש בעזרת אמצעים משפטיים - צריכים בעלי הזכויות להפוך את המדיה הדיגיטלית למוקד רווחים.

"לבעלי הזכויות בתכנים, חברות הסרטים, המוסיקה ודומותיהן, ייקח לפחות שנתיים עד שתביעותיהן כנגד שירותי שיתוף-הקבצים יגיעו לכלל החלטה בבתי המשפט", אומרת פורסטר. עם זאת, חברת המחקר בטוחה כי ההחלטה השיפוטית לא תעצור את הפיראטיות המקוונת, אשר צפויה רק להמשיך ולצמוח עם הזמן. בפורסטר מעריכים כי קיימים לפחות שלושה אפיקים, אליהם תנותב הפיראטיות המקוונת.

האפיק הראשון הוא מקלטים מעבר לים. רשתות שיתוף קבצים, הפועלות בטכנולוגיית פיר-טו-פיר, יעבירו את מרכז עסקיהן למדינות בהן קשה לנהל נגדן הליכים משפטיים. כבר כיום, חברת 'שרמן נטוורקס', המפעילה את שירות 'קאזה', רשומה באיי ואנואטו, שבאוקיינוס הפסיפיק. אופייה הבינלאומי של רשת האינטרנט הופך תביעות בינלאומיות כגון אלו לבעייתיות ביותר. התופעה מוכרת מאתרים בתחומים שונים בהם תחום ההימורים, אשר בישראל הוא אינו חוקי, וכך גם במדינות אחרות אשר פועלות מחוץ לגבולותיהן.

אפיק שני הוא קוד פתוח. תוכנות כגון אי-דונקי (eDonkey), המפותחות בידי מפתחים רבים בסביבת קוד פתוח, אינן מאפשרות לבעלי התכנים לתבוע אף אחד - מלבד את המשתמשים בתוכנות אלו; ועד היום, תביעות כנגד משתמשים הביאו להרתעה מוגבלת ביותר. מחקר מעודכן שערכה פורסטר מראה כי רק 21% מבני הנוער המחוברים לאינטרנט, הפסיקו להוריד תכנים פיראטיים מתוך חשש שמא הם ייתפסו וייענשו.

האפיק השלישי הוא המשך השימוש ברשתות הקיימות. קיימות חברות כגון 'סטרימקאסט נטוורקס', העומדת מאחורי שירות 'מורפיאוס', אשר פשוט אינן יכולות - מבחינה טכנית - להשבית את השירות. גם אם החברה תפסיד בתביעה אזרחית, הרי כל שהיא תוכל לעשות הוא לסגור את שרתי הפרסום שלה. אולם הטכנולוגיה של החברה בנויה על רשת פיר-טו-פיר, כך שהמשתמשים יוכלו להמשיך ולהשתמש בשירותים ללא כל הפרעה, גם אם החברה תפסיק להתקיים. רבות מרשתות שיתוף הקבצים בנויות כיום בצורה זו, כך שפשוט בלתי אפשרי להפסיק את השימוש בהן, משום שאין בהן נקודת שליטה מרכזית.

בפורסטר אומרים כי עורכי הדין של תעשיית הבידור בוודאי לא יתייאשו, וימשיכו בניסיונות למצוא דרכים וכלים חדשים כדי להילחם בפיראטיות ולתבוע משתמשים פיראטיים. הצעד הבא עשוי להיות הגשת תביעות כנגד משתמשים אמיתיים, או הגשת תביעות כנגד יצרנים של התקנים דיגיטליים שונים, אולם תביעות אלה הן בעייתיות ביותר.

"ההחלטה השיפוטית אומנם סייעה להבהיר למשתמשים הפיראטיים, כי מה שהם עושים הוא דבר בלתי חוקי, אולם הצעד הבא צריך להיות של תעשיית הבידור", אומרים בפורסטר. לדברי חברת המחקר, תעשיה זו צריכה להפסיק במלחמה הדון-קישוטית וחסרת הסיכוי כנגד הפיראטיות, ולעבור לשלב הבא והחכם - התמקדות במציאת דרכים חדשות, באמצעותן יוכלו החברות להרוויח כסף מהמדיה הדיגיטלית. דרכים שכאלה יכולות לכלול שירותים להורדת תכנים דיגיטליים, רינגטונים, שירותי וידאו-לפי-דרישה (VOD), ועוד.

אודות פורסטר ריסרץ'

פורסטר ריסרץ' מזהה ומנתחת מגמות בתחום הטכנולוגיה, ואת השפעתן על ארגונים ועסקים. פורסטר מספקת לארגונים ולעסקים מחקר מעמיק והכוונה אובייקטיבית, המבוססים על מחקרי וסקרי שוק מקיפים, הנערכים על-ידי החברה. השירותים שמספקת פורסטר מסייעים ללקוחותיה בארץ ובעולם להבין כיצד משפיעים שינויים טכנולוגיים על לקוחותיהם, על האסטרטגיה הארגונית ועל השקעותיהם בטכנולוגיה, ואלה מסייעים לארגונים לשגשג באמצעות השימוש בטכנולוגיה. פורסטר נוסדה בשנת 1983, ומרכזה בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. בתחילת 2003 רכשה פורסטר את גיגה אינפורמיישן גרופ, ובעקבות הרכישה החלה לפעול באופן ישיר גם בישראל, באמצעות חברה-בת הנמצאת בבעלותה המלאה, אשר היתה קודם לכן הסניף הישראלי של גיגה.