המפקח על הבנקים, ד"ר יצחק טל, פרסם היום תיקון להוראה בדבר מניעת הלבנת הון, זיהוי לקוחות וניהול רישומים.
מהפיקוח על הבנקים נמסר כי הוראה זו הוצאה על-רקע המלחמה הבינלאומית בהלבנת הון והביטוי שניתן לה בחקיקה בישראל, וכן לאור האמור בהנחיות ועדת באזל בנושא.
עוד נמסר כי מעורבותו של תאגיד בנקאי בהלבנת הון עלולה לפגוע בשמו הטוב ובאמון הציבור בו, וכן במערכת הבנקאית כולה.
"בדיקה מדוקדקת של זהות הלקוח מצמצמת את החשיפה של התאגיד הבנקאי לסיכוני מוניטין, לסיכונים תפעוליים, לסיכונים משפטיים ומקטינה את הסיכוי שהתאגיד הבנקאי ייהפך לכלי או לקרבן של פשע", נמסר.
בבנק ישראל מדגישים כי עיתוי פרסום התיקון אינו קשור כלל לפרשת המעילה בבנק למסחר, וכי סמיכות הפרסום לפרשה היא מקרית בלבד.
"תיקון הוראות של הפיקוח על הבנקים הוא פרוצדורה ארוכה, שאורכת מספר חודשים ואף מספר שנים. נכון שגם בבנק למסחר היתה הלבנת הון, אולם אנו עדיין רחוקים מלהסיק מסקנות בכתב מפרשייה זו", נמסר מבנק ישראל.
על-פי התיקונים להוראה, תאגיד בנקאי יחויב לקבוע מדיניות ונהלים בנושא "הכר את הלקוח" (know your customer), תוך התייחסות לסוגיות של פתיחת חשבון והגדרת סוגי לקוחות.
כמו כן, נאסר על תאגיד בנקאי לפתוח חשבון עבור לקוח הפועל עבור צד שלישי - אם הלקוח אינו מוסר את המידע הנדרש לגבי הצד השלישי.
מעתה יידרשו הבנקים לקבוע נהלים בעניין שמירת המידע בנוגע לאימות זהותו של לקוח ומהות עסקיו, כולל מקור המידע, תקופת שמירתו, סוג הלקוח והצפי לגבי היקף הפעילות בחשבון. כמו כן יידרשו הבנקים לבצע מדי פעם עדכון של מידע זה.
בנוסף, יחויבו הבנקים לקבוע כללים ולקיים מערך בקרה על חשבונות של לקוחות בסיכון גבוה (לעניין איסור הלבנת הון). זאת באמצעות הפעלת מערך אינדיקטורים בהתחשב בסוג הלקוח, ברקע של הלקוח, המדינה ממנה מועברים הכספים וסוגי הפעולות.
הבנקים יידרשו לרשום את פרטי הזיהוי של מי שפודה שיק במזומן מסכום של 10,000 שקל ומעלה. בהוראה נקבעו גם הסדרים מחמירים יותר לגבי אישי ציבור בכירים מחו"ל ולקוחות של בנקאות פרטית.
