לחוק משפחות חד-הוריות הייתה השפעה שלילית על תעסוקת אמהות חד-הוריות

לחוק משפחות חד-הוריות הייתה השפעה שלילית על התעסוקה של אמהות חד-הוריות, לצד צמצום ממדי העוני. כך עולה ממחקר שערכו ד"ר קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר ואירנה מידן ממחלקת המחקר של בנק ישראל.

מהמחקר עולה, כי חוק משפחות חד-הוריות שחוקק ב-1992 והחוקים לצמצום הפערים (בשנים 1994 ו-1995), אשר הגדילו את גובה הגמלה שניתנה למשפחות החד-הוריות, הרחיבו את אוכלוסיית הזכאיות, ואיפשרו להן לעבוד בשכר גבוה יחסית ללא שלילה מלאה של הגמלה. כתוצאה מכך, הביאו חוקים אלו לצמצום היצע העבודה של האמהות החד-הוריות הוותיקות, זאת בניגוד להמשך התרחבות היצע העבודה של האמהות הנשואות.

עוד עולה מהמחקר, כי שיעורי התעסוקה של נשים נשואות, אמהות לילדים, עלו באופן רציף מ-44% בראשית שנות ה-80 ל-57% בשנת 2002. גם שיעור התעסוקה של אימהות חד הוריות עלה בתקופה זו. שיעור התעסוקה שלהן אף היה גבוה יותר באופן משמעותי מזה של נשים נשואות בתחילת התקופה, ועמד על 55% בראשית שנות ה-80. אולם מאז הכנסת השינויים במערכת הקצבאות במהלך שנות ה-90, התייצב שיעור התעסוקה של האמהות החד-הוריות, ואף ירד במקצת עד שנת 2002, בה נסגר הפער בשיעורי התעסוקה בינן לבין הנשים הנשואות.

לאור המגמות שנתגלו, מצא המחקר כי שינויי החקיקה פעלו לצמצום היצע העבודה של החד-הוריות בכל הממדים: לירידה בשיעור ההשתתפות, בשיעור התעסוקה, ובמספר שעות העבודה ולעלייה בחלקן של העובדות במשרה חלקית. עוד נמצא כי השפעת שינויי החקיקה לצמצום היצע העבודה של החד-הוריות הלכה והתעצמה על-פני זמן, ובסוף העשור תרמו שינויי החקיקה האמורים לירידה של כ-8 נקודות האחוז בשיעור השתתפותן ולכ-10 נקודות האחוז בשיעור התעסוקה שלהן.

מהמחקר עולה ששינוי החקיקה השפיעו בעיקר על אמהות חד-הוריות שלא עבדו טרם השינוי בחוק, בעיקר צעירות. כמן כן ניכרה השפעת השינויים האמורים בכל רמות ההשכלה, אך במיוחד על אמהות חד-הוריות בעלות השכלה נמוכה שעבורן שוק העבודה פחות אטרקטיבי.
עם זאת, מהמחקר עולה שבשינוי מבנה הגמלה כשלעצמו, באופן שאיפשר לחד-הוריות לעבוד בשכר גבוה יחסית ללא שלילה מלאה של הגמלה, היה גלום תמריץ להגדלת היצע העבודה שלהן, מעבר לזה שגלום במבנה הגמלה להבטחת הכנסה עבור הנשואות.

לפיכך, האמהות החד-הוריות להן זכאות פוטנציאלית לגמלת הבטחת הכנסה נוטות לעבוד יותר מהמקבילות להן הנשואות. באשר להשפעת השינויים על ממדי העוני נמצא במחקר, כי השינויים בהיקף הקצבאות וכללי הזכאות תרמו לצמצום ממדי העוני במשפחות החד-הוריות בכ-4 נקודות האחוז, אך תוך הגדלת תלותן במערכת הקצבאות וצמצום הכנסתן מעבודה.

צעדי המדיניות שננקטו ב-2002, שכללו קיצוץ חד בקצבאות לאמהות חד-הוריות ובהטבות הנלוות, והכנסת סבסוד תעסוקה ועלויות יציאה לעבודה החל מאוגוסט 2003, נועדו להפוך את המגמה ולהחזיר את החד-הוריות לשוק העבודה. אכן כצפוי, משנת 2003 וביתר שאת משנת 2004 נרשמה עלייה בשיעור השתתפותן ובתעסוקת האמהות החד-הוריות.

אולם, מציינות החוקרות, סדר הכנסת השינויים - קיצוץ הקצבאות שקדם לסבסוד התעסוקה - השתקף בעלייה חדה בשיעור העוני בקרב משפחות חד-הוריות בשנת 2003, ובירידה חדה בשיעורי חילוצן מעוני באמצעות מערכת הקצבאות.