האו"ם יוזם אמנה נגד טרור

מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, קרא אמש (ב') לממשלות העולמיות לקבל את ההגדרה של הטרור שנוסחה על-ידי האסיפה הכללית תחתה נכנסים הטלת מום ורצח אזרחים.

המזכ"ל אמר את דבריו במסיבת עיתונאים עם הגעתו למטה האו"ם בניו-יורק. אנאן אמר, כי התקפות הטרור לאחרונה בלונדון ובמצרים מדגישות את הדחיפות בהסכם משותף להגדרת הטרור. "מה שקרה בשבועות האחרונים, מלונדון לשארם א-שייח' ועוד, נותן לנו סיבות נוספות ללחוץ על הגדרה טובה של טרור שנוכל לחיות עמה", אמר. "והגדרה פשוטה, ברורה... כי הטלת מום או הרג של אזרחים אינם מקובלים ללא כל קשר לסיבה, אני חושב שתספק את כולנו".

אנאן הביע תקווה, כי 191 החברות באו"ם יסכימו להגדרה אשר נוסחה כאמור על-ידי ז'ין פאנג, נשיא האסיפה הכללית, בספטמבר. בנוסח, מציע פינג, בין היתר, כי המדינות החברות באו"ם יגיעו להסכמה בנושא הגדרת טרור משותפת, עד 2006.

אנאן מקווה, כי הגדרה משותפת לטרור תוחלט בזמן על-מנת שאפשר יהיה לאשרה בוועידה הבאה בניו-יורק, שתתקיים בחודש ספטמבר.

בתוך כך הגיעו מנהיגי בריטניה וצרפת להסכמה, לשתף פעולה בכל הנוגע למלחמה בטרור. ראש הממשלה הצרפתי, דומיניק דה-וילפן ביקר בלונדון אומנם במטרה לדון עם עמיתו הבריטי, טוני בלייר, בנשיאות של האיחוד האירופי, אך בעקבות הפיגועים בבירה, שוחחו השניים בנושא הטרור.

מאז התקפות ה-11 בספטבמר 2001 בארה"ב, העביר האיחוד האירופי סדרת אמצעי אנטי-טרור, אך טרם הגיע לקונצנזוס בקרב 25 המדינות. לאחרונה, פסלה גרמניה את האפשרות ליישם על אדמתה את הנוסח האירופי אשר פוגע, לטענתה, בחוקתה. כל זאת בנוגע לחקירה ומעצר של גורמים ממדינות אחרות. ההגבלות של חוקת גרמניה כבר היקשו עליה בעבר במקרים דומים. חוקים שונים אשר חוקקו מחשש להישנות דפוסי השלטון הנאצי. זאת, למרות שחברות בארגוני טרור היא בלתי-חוקית במדינה רק מאז 2002 וחשודים מתקופה קודמת, "נופלים" בין הכסאות. אם יורשע החשוד בספרד - בהשתייכות לארגון טרור - הוא יישלח ככל הנראה ל-12 שנות מאסר.

אמצעים אחרים כוללים חוקים נוקשים יותר בהלבנת כספים, שיתוף פעולה בין קהילות המודיעין והמשטרה ויצירת מתאם אנטי-טרור אירופי.

הגדרות לטרור

הגדרת המילה טרור נוסחה בדרכים שונות על-ידי חוקרים שונים ועל-ידי גורמים שונים מתחומי העיתונות, המחקר ועוד. פול ווילקינסון מנתח את הגדרת המילה טרור ומציין, שבמובן הרחב ביותר, משמעותה של המילה: מצב נפשי של פחד גדול ואימה. פול ווילקינסון בדק את השורשים האטימולוגיים של המילים terror, terrorism, terrible, terrorise ו-deterrent ומצא, כי הם נובעים משם הפועל הלטיני terrere שמשמעו – לפחד ממשהו. מכאן, קיבלה המילה את המשמעות של פעולה או תכונה הגורמת לאימה או לחילופין, אדם או חפץ שגורם לפחד.

המילה "טרוריסט" שמשה בדרך כלל לכנות את המהפכנים אשר התכוונו להשתמש בטרור שיטתי כדי לקדם את דיעותיהם או כדי לשלוט בצרפת או בכל מקום אחר. אחד הניסיונות הראשונים להגדרת המונח ולסיווגן של פעולות טרור נעשה ב-1937 על-ידי ה-Convention for the Prevention and Punishment of Terrorism בחסות חבר העמים (League of Nations). ההסכם מגדיר כפעולות טרור "כל פעולות הפשע נגד מדינה שנועדו לגרום למצב טרור במחשבותיהם של אנשים מסויימים, או קבוצת אנשים, או הציבור בכללותו". בקטגוריה זו נכללות כל הפעולות והנסיונות לגרום למותם או לפגיעה בראשי מדינות או ממשלה, נשותיהם ואישי ציבור אחרים; והדבר כולל גם התעסקות בנשק ותחמושת שנועדה לשמש לפעולות אלו.

רימון ארון (Aron Raymond), אשר הסתמך במחקרו בעיקר על מאורעות הדמים באלג'יריה ובהודו-סין הגדיר פעולה טרוריסטית כפעולה אלימה שתוצאותיה הפסיכולוגיות הינן ללא כל פרופורציה לעומת התוצאות הפיזיות הממשיות. במובן זה, הפיגועים ללא הבחנה של המהפכנים הינם טרוריסטיים כפי שהיו טרוריסטיות ההפצצות האנגלו-אמריקניות המסיביות על ערי גרמניה במלחמת העולם השנייה, שנועדו יותר לגרום להפחדת האוכלוסיה הגרמנית מאשר לנזק ממשי למכונת המלחמה הנאצית.

ר. תאקרה (Thackarah) טוען כי לא ניתן להגדיר את המושג טרור, כאשר זה נדון בתחום המדיניות הבינ"ל. לדבריו, הסוציולוגים הפוליטיים טוענים כי אל ניתן עקרונית להגיע להגדרה מאחר וההגדרה עצמה היא חלק מהסכסוך הרחב יותר בין אידיאולוגיות או מטרות פוליטיות.

נראה, כי לאורך השנים הבעיה בהגדרת המושג טרור הייתה בעיקר סביב לגיטימיות של פעולות - הדרך בה כל צד רואה בפעולות אלו חלק ממאבק לגיטימי. בעלי נטיות ליברליות או שמרניות בקרב מדענים מערביים בדרך כלל האמינו כי יש להגדיר בעיקר את פעולות הטרור המכוונות נגד מדינה או נגד מדינות בזמן שבעלי הנטיות השמאלניות או נציגי העולם הקומוניסטי והשלישי נטו להתרכז בפעולות הטרור של המדינה או המדינות הקולוניאליסטיות ודרשו לראות כלגיטימיות את פעולות הטרור של ארגונים שהוגדרו על-ידם כתנועות לשחרור לאומי.

זאת ניתן לראות בהגדרתם של נועם שומסקי ואדוארד הרמן שטענו (ב-1979) כי המילים "טרור" ו"טרוריזם" הפכו לכלים סמנטיים בידי העולם המערבי. השניים מדגישים, כי השימוש המערבי הנהוג במונחים הללו שינה את המשמעות של המילים, על בסיס אידיאולוגי טהור, וייחס אותו רק לפעולה של אלה המתנגדים לסדר הקיים.

עוד מתייחס להגדרות המערביות הוא יונה אלכסנדר שיש כאלה אשר מאמינים שתוקף עמדתם – כמו למשל הזכות להגדרה עצמית וההתנגדות למשטר טוטליטרי – מצדיק את השימוש בטרור, הנראה להם כאלטרנטיבה מקובלת על פני הפעלת הכוח הלגיטימי של המדינה. בקרב מדינות דמוקרטיות נחשב שימוש בכוח – כלא לגיטימי ובלתי נסבל, מעשה אשר דורש ענישה. הקבוצות אשר מסתמכות על אידיאולוגיות רואות את עצמן מעבר לגבולות כל חברה ושיטת ממשל ולכן לא קשורות על-ידי כל התחייבות או כפיה אלא אותן התחייבויות שהם הטילו על עצמם. כך, המטרה מקדשת את האמצעים – גם אם אלימים הם.

ההחלטה האחרונה (8.10.04) של מועצת הביטחון של האו"ם מחייבת הסגרת גורמים התומכים ו/או מבצעים פעולות טרור. ההצעה הועלתה בעקבות הפיגוע הגדול ברוסיה. בהצעת-החלטה תמכו כל 15 חברות מועצת הביטחון.