האחדת שיעורי המס על השקעות, כחלק מרפורמה עתידית במערכת המס, עשויה לעודד השקעה בנכסים צמודי מט"ח - מה שיתרום להיחלשות השקל. כך טוענים הכלכלן הראשי של בנק לאומי,ד"ר גיל בפמן, והכלכלן אורן לוינטל.
הערכה זו מתפרסמת יום לאחרי דבריו של נגיד בנק ישראל, דוד קליין, שהמליץ לאחד את המס על כל ההשקעות לשיעור נמוך של 5%.
שיעור הנכסים בחו"ל המוחזקים על-ידי הציבור בישראל עלה באופן מרשים בעשור האחרון, משיעור זניח של כ-0.5% מסך תיק הנכסים, לשיא של כ-8.5% במהלך שנת 2000.
סך הנכסים בחו"ל הסתכמו בסוף ינואר 2002 בכ-81 מיליארד ש"ח. בכלל זה, כ-5.8% מוחזקים באמצעות קרנות נאמנות, 1.8% מוחזקים באמצעות קופות גמל, ו-0.7% - באמצעות קרנות השתלמות. היתרה, בשיעור של כ-92%, מוחזקת ישירות על-ידי הציבור.
לעת עתה, המשקיעים המוסדיים אינם מנצלים את התקרה המותרת להשקעה בחו"ל. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות השקיעו ב-2001 כ- 1.2% בלבד מנכסיהם בחו"ל - למרות שהם רשאים להשקיע עד 5% מנכסיהם בחו"ל.
קרנות הפנסיה לא החזיקו כלל נכסים בחו"ל, ותוכניות ביטוח החיים החזיקו מעט מאוד נכסים בחו"ל, רחוק מהמגבלה.
במסגרת "עסקת החבילה" שנרקמה בסוף דצמבר 2001 הוחלט על הסרת מגבלות ההשקעה בחו"ל החלות על משקיעים מוסדיים, בשני שלבים.
בשלב הראשוני הועלתה תקרת ההשקעות בחו"ל מ-5% ל-20% מסך הנכסים של המשקיעים המוסדיים. בשלב השני, הצפוי להתבצע עד סוף שנה זו, יוסרו המגבלות לחלוטין.
למרות הסרת המגבלות, המשקיעים המוסדיים לא ישקיעו ככל הנראה באופן מיידי את כל נכסיהם בחו"ל, עקב הצורך בניסיון וידע בתחום.
הנטייה להשקיע ב"מדינת האם" (Home-Bias) עשויה להשפיע גם היא על קצב ההשקעה של המשקיעים המוסדיים בנכסים זרים. עם זאת, ככל שיתקדמו מנהלי ההשקעות בעקומת הלימוד, הם יבחרו להגדיל את מידת הפיזור של נכסיהם ולהשקיע בחו"ל.
הפיחות החד שהתרחש בחודשים האחרונים עשוי להשפיע על המשקיעים בכיוון של הגדלת ההשקעות בחו"ל גם בעתיד, זאת לאחר מספר שנים של ייסוף ריאלי.
התשואה הנמוכה על הנכסים בארץ בשל המצב הכלכלי תגרום לישראלים לחפש תשואה גבוהה יותר בחו"ל. כמו כן, פתיחת אפשרויות השקעה נוספות בחו"ל תגביר את יכולתו של המשקיע הישראלי לפזר את תיק הנכסים שלו, להקטין את התנודתיות בתשואה, ולהגן על עצמו מפני שינויים פתאומיים בשער החליפין.
העובדה שחלק משמעותי מהנכסים הפיננסיים שבידי הציבור הם נכסים נזילים, מקלה את המעבר לנכסים זרים תוך פרק זמן קצר מאוד. לכן, "סערות פיננסיות" כתוצאה מהסטת נכסים לחו"ל, כפי שאירעו בחודשים האחרונים, עשויות להתרחש גם בעתיד.
עם זאת, יש לזכור כי אפליית המס כנגד השקעה בנכסים זרים עדיין שרירה וקיימת. התשואה על נכסים אלו עדיין חייבת במס, בעוד שהתשואה על רוב הנכסים השקליים אינה חייבת במס.
לעת עתה, אפליית המס מעכבת את תהליך המעבר לנכסים זרים. ואולם, האחדת שיעורי המס כחלק מרפורמה עתידית במערכת המס עשויה להאיץ תהליך זה ולעודד את המפקידים לעבור לנכסים צמודי מט"ח.
לפיכך, צפוי שתהליך התאמת תיק הנכסים הישראלי כלפי חו"ל יימשך וימשיך ללחוץ על שער החליפין. גורם זה יתוסף לגורמים אחרים התומכים בהיחלשות השקל כמו אי הודאות במצב הביטחוני, המיתון, והגידול הצפוי בגירעון הממשלה ובחוב החיצוני.
בפמן ולוינטל סבורים כי כל עוד לא תחול רגיעה במצב הבטחוני, שיפור בתנאים הכלכליים של מדינת ישראל ובמדיניות הפיסקלית - המשקיעים ימשיכו להעדיף נכסים צמודי מט"ח, בארץ ובחו"ל.
להערכתם, בתוך שנים ספורות יגיע משקל ההשקעות בחו"ל של המשקיעים המוסדיים הישראליים לכ-20%-15%. כמו כן הם סבורים כי גם המשקיעים הלא מוסדיים צפויים להמשיך להסיט חלק מנכסיהם לחו"ל.
