כיצד אתם הזוגות מעדיפים להינשא - בטקס דתי בארץ או בטקס אזרחי בחו"ל? ואם כבר החלטתם להינשא בטקס אזרחי, אתם בטח שואלים את עצמכם כיצד תוכר חתונה אזרחית על-ידי הממסד בארץ.
מנתונים שנאספו במשרדי ה"פורום למען בחירה חופשית בנישואין" עולה, כי על-פי הערכה, למעלה מ-12 אלף ישראלים יצאו במהלך 2004-2005 להינשא בחו"ל.
מנתונים נוספים של הפורום עולה, כי 31% מקרב החילוניים מעדיפים טקס אזרחי בחו"ל או חוזה אצל עו"ד. בנוסף, 58% מתנגדים או נוטים להתנגד לטיעון של הממסד הרבני, שנישואין אזרחיים יגרמו לפילוג בעם.
יצוין, כי במצב כיום מוכרים בארץ רק נישואין דתיים אורתודוכסים.
על-מנת להקל על הזוגות המעוניינים להינשא בטקס אזרחי בחו"ל, "הפורום למען בחירה חופשית בנישואין" הפיץ חוברת ובה סדרת שאלות ותשובות כגון: כיצד לערוך הסכמי ממון, כיצד תוכר חתונה אזרחית על-ידי הממסד בארץ, היכן מתגרשים זוגות הנישאים בחו"ל ועוד.
השאלות והתשובות:
נישואין
האם קיים חופש בחירה בנישואין בישראל?
לאזרחי ישראל אין בחירה חופשית בנישואין. על-פי החוק ניתן להינשא בישראל אך ורק ברבנות האורתודוכסית. מוסלמים יכולים להינשא רק למוסלמים ונוצרים רק לנוצרים, על-פי דיני כל אחת מהדתות. גם על בני-זוג בני אותה הדת קיימות מגבלות, למשל, כהן וגרושה אינם יכולים להינשא ברבנות האורתודוכסית.
האם יכולים בני-זוג יהודים להינשא בישראל בטקס חילוני אזרחי או בטקס דתי רפורמי, או קונסרבטיבי?
- לא. מדינת ישראל מכירה רק בתוקפו של טקס נישואין דתי אורתודוכסי. כתוצאה מכך, מאות אלפי עולים שאינם מוכרים על-פי ההלכה כיהודים, אינם יכולים להינשא בישראל. בנוסף לכך, אזרחים רבים, המעוניינים בטקס נישואין חילוני, רפורמי או קונסרבטיבי, שישקף את אורח חייהם אינם יכולים לממש בארץ זכות בסיסית לנישואין מוכרים על-פי מצפונם והשקפת עולמם.
כיצד יכולים אזרחים ישראלים אשר אינם יכולים, או אינם רוצים להינשא בנישואין דתיים, להינשא כך שמדינת ישראל תכיר בנישואיהם?
- אזרחי ישראל יכולים להינשא בנישואין אזרחיים בכל מדינה אחרת בעולם שמתקיימים בה נישואין אזרחיים. מדינת ישראל תכיר בזוג כנשואים אך ורק אם טקס הנישואין האזרחיים התקיים על-פי חוקי המדינה שהטקס נערך בה, ולאחר שבני-הזוג הציגו בפני משרד הפנים תעודה רשמית מאותה מדינה המעידה על-כך. יש לגשת עם תעודת הנישואין הרשמית של המדינה הזרה ועם אישור נוסף מאותה המדינה, המאשר שהתעודה היא חוקית ורשמית (האישור נקרא: אפוסטיל), אל משרד הפנים ולבקש להירשם במרשם האוכלוסין כנשואים.
זהו העיוות הגדול באשר לזכות הבחירה החופשית בנישואין של אזרחי ישראל: על אף שמדינת ישראל איננה מכירה בתוקפו החוקי של כל טקס הנערך בישראל, למעט הטקס הדתי, ולגבי יהודים - הטקס הדתי אורתודוכסי, הרי שמדינת ישראל כן מכירה בתוקף החוקי של כל טקס נישואין חוקי של אזרחיה מחוץ לגבולותיה.
גירושין
האם בני-זוג יהודים אזרחי-ישראל שהתחתנו בחו"ל יכולים גם להתגרש בחו"ל?
- כאשר בני-זוג יהודים תושבי ישראל מחליטים להתגרש, יהא עליהם להתגרש ברבנות, גם אם נישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים. על-פי החוק במדינת ישראל, יש לממסד הדתי סמכות בלעדית וייחודית - מונופול - הן לעניין נישואין והן לעניין גירושין הנערכים בישראל. עקרונית וחוקית ניתן להתגרש גירושין אזרחיים בחו"ל. מעשית, זהו תהליך ארוך וכמעט בלתי אפשרי לבני-זוג שאינם מתגוררים במדינה בה הם מבקשים להתגרש. גם אז בתי-הדין הרבניים אינם מכירים בגירושין.
מה קורה כאשר בני-זוג נשואים שאינם מאותה דת מחליטים להתגרש?
- בני-זוג ישראלים בני דתות שונות שנישאו בנישואין מוכרים בחו"ל ומעוניינים להתגרש, צריכים להגיש "בקשה להתרת נישואין" לבית המשפט העליון. זהו הליך מורכב המפורט בחוק הנקרא: "חוק השיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1969".
הסכמי נישואין
מהו הסכם נישואין/הסכם ממון?
- הסכם נישואין משמש כמעין "פוליסת ביטוח" לשני בני הזוג, המבקשים לקבוע לעצמם בעוד מועד כיצד ינהלו את הליכי הפירוד ביניהם, למקרה שיחליטו להתגרש. זהו הסכם משפטי, אשר במסגרתו ניתן להבטיח ולהסדיר עניינים הנלווים לגירושין, כגון: מזונות לבן הזוג, חלוקת הממון וחלוקת הרכוש. בהסכם כזה אפשר לקבוע בפני איזה בית משפט ירצו בני הזוג להסדיר את העניינים האלה: האם בפני בית דין רבני, או בפני בית משפט אזרחי.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי רק בית דין רבני יכול לתת לבני זוג יהודים תעודת גירושין, ולפיכך טקס הגירושין עצמו - מתן הגט - חייב להתקיים בבית-הדין הרבני.
על-פי ההלכה היהודית, טקס הגט הדתי יכול להתבצע אך ורק בידי בני הזוג עצמם ובהסכמתם. בנוסף לכך, על-פי החוק בישראל רכוש וכספים משותפים שצברו בני הזוג במהלך הנישואין, לא יחולקו אלא באחד משני מועדים - מוות או גירושין. כלומר, ניתן לחלק את הרכוש רק לאחר ביצוע הגירושין. למרבה הצער, רבים מנצלים את המצב ומנסים לסחוט מבן הזוג, או בת הזוג כספים ורכוש באמצעות סירוב לקיים את טקס הגט. הדבר עלול לגרום סבל רב למי שמבקש להינשא שנית, להביא ילדים לעולם במסגרת נישואין חדשים ומי שמצוי במצוקה כלכלית. הסכם ממון עשוי למנוע מצוקות מעין אלה.
מדוע חשוב לחתום על הסכם נישואין?
- הסכם נישואין מאפשר לבני הזוג שליטה רבה יותר על תהליך פרידתם, אם וכאשר יחליטו להתגרש. הרעיון המרכזי הוא ליצור הסכמה בין בני הזוג, עוד בשלב שקיימת ביניהם הרמוניה, על כללי המשחק שיחולו בזמן הפרידה. כך עשויים בני הזוג להתגבר על עיכובים וקשיים הנגרמים בשל הליכי גירושין בכלל, והלים הגירושין הדתי בפרט.
מה צריך לעשות כדי לתת תוקף משפטי להסכם נישואין?
- כדי לתת תוקף מחייב להסכם נישואין, יש להציג את ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הדתי שבני הזוג שייכים אליו ולבקש את אישורו. הסכם הנחתם לפני עריכת טקס הנישואין, ניתן לאשר אצל נוטריון או אצל רשם הנישואין (האפשרות הזו עומדת רק בפני בני זוג בני אותה הדת). חשוב להדגיש: הן בבית המשפט והן בפני נוטריון, מדובר בהליך קצר אשר במהלכו מוודא בית המשפט, או הנוטריון, כי אכן שני בני הזוג חתמו על ההסכם לאחר שהבינו את האמור בו והסכימו לאמור בו. חשוב לדעת, כי כל שינוי בהסכם שכזה חייב גם הוא באישור, בהתאם למתואר כאן, כדי לתת לו תוקף משפטי.
האם גם לזוגות "מעורבים" כדאי לחתום על הסכם נישואין?
- בהחלט. גם בין זוגות "מעורבים" מקטין הסכם נישואין את האפשרות כי אחד מבני הזוג ינצל את הליך הגירושין המסורבל בלאו הכי, ויסרבל אותו יותר על-ידי הארכת ההליך באמצעות העדר הסכמה.
האם צריך לחתום על הסכם נישואין לפני מועד הנישואין או לאחריו?
- ניתן לחתום על הסכם נישואין הן לפני מועד הנישואין והן בכל עת במהלך הנישואין. אולם, לא די בחתימה על ההסכם על-מנת לתת לו תוקף משפטי.
מעמד הילדים
האם ילדים שהוריהם נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל הם "חוקיים"?
- כן, ילדיהם של בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל הם ילדים "כשרים" לכל דבר ועניין, הן מבחינת ההלכה היהודית והן מבחינת החוק האזרחי. הילדים אינם "ממזרים" או "בלתי חוקיים" מכל בחינה משפטית או הלכתית.
ממזרות היא מושג בהלכה היהודית אשר נקבע על-פי מעמדה האישי של האם: ממזר הוא ילד שנולד לאשה נשואה "כדת משה וישראל", שהרתה לגבר יהודי שאיננו בעלה, או ילד שנולד לאב ואם שיש ביניהם קרבת דם מדרגה ראשונה (גילוי עריות). צורת הנישואין של האישה, באשר היא, איננה משפיעה על "מעמדו" של הילד.
טקסי נישואין
האלטרנטיבה הדתית - טקס רפורמי או קונסרבטיבי
- טקס הנישואין הקונסרבטיבי הוא טקס דתי-יהודי המשלב באופיו את הסגנון המסורתי של חופה וקידושין וכן את הדרישות ההלכתיות, עם אפשרות להכללת מרכיבים שוויוניים המותאמים לרוח זמננו. טקס הנישואין הרפורמי מדגיש את השוויון בין בני הזוג וכולל קידושים הדדיים.
בני הזוג שותפים בעיצוב הטקס ומסריו, הכוללים יצירה והתחדשות לצד שמירה על קשר לעבר וטיפוחה של המסורת. בטקס קיימים כל המרכיבים הדרושים על-מנת שהחתונה תהיה הלכתית על כל מנהגיה. הן בטקס הרפורמי והן בטקס הקונסרבטיבי ניתן לכתוב את הכתובה בעברית ולא בארמית ולנסח אותה כהצהרה משותפת של בני הזוג בדבר מחוייבותם ההדדית. בני הזוג שותפים בעיצוב טקס הנישואין ומסריו, והטקס יכול להערך בהנחיית רב או רבה, כלומר: רב גבר, או רבה אישה, ובנוכחות עדים בני שני המינים.
האלטרנטיבה החילונית - טקס חילוני
הטקס החילוני רואה בבני הזוג את מרכזו של הטקס ומעביר אליהם את עיקר האחריות לעיצובו, הן מבחינת הסדר הפנימי והמראה החיצוני שלו והן מבחינת התכנים שבו וההתחייבות ההדדית בין בני הזוג. פעמים רבות הטקס החילוני משלב בין היהדות המסורתית ובין יהדות זמננו, וכולל את מרבית הסמלים של הטקס המסורתי, כגון: חופה, קידושין, שבירת כוס וכתובה - אלא אם כן הזוג אינו מעונין בכך.
את הטקס עורכים גברים, או נשים המייצגים את התרבות החילונית וערכיה. בשל העובדה כי אין תוקף חוקי בישראל לטקס חילוני, יכול כל זוג לקיים כל טקס שהוא מוצא לנכון, בין אם בשיתוף אנשי מקצוע העורכים טקסי נישואין חילוניים ובין אם לבדם, או בעזרת חבריהם ובני משפחתם.
האם טקסי נישואין אלטרנטיביים מוכרים בישראל?
- לא. נכון להיום טקסי הנישואין הרפורמיים, הקונסרבטיביים והחילוניים הנערכים בישראל אינם מוכרים לצורך רישום בני זוג כנשואים במשרד הפנים, ואין המדינה מכירה בתוקפם כטקס המחייב את המדינה להעניק לבני הזוג מעמד של "זוג נשוי".
מה קורה במקרה שבני זוג שנישאו בטקס קונסרבטיבי, רפורמי או חילוני מחליטים להתגרש?
- כיום הליכי גירושין של יהודים בישראל, ללא כל קשר לטקס הנישואין בו נישאו בני הזוג, מצויים בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני האורתודוכסי.
האם בני זוג שנישאו בטקס רפורמי, קונסרבטיבי או חילוני צריכים גם לערוך נישואין אזרחיים בחו"ל?
- התנועה ליהדות מתקדמת (זרם היהדות הרפורמית) מתנה את עריכת הנישואין הרפורמים בישראל בקיום טקס נישואין אזרחי בחו"ל, שמדינת ישראל מכירה בו לצורך קבלת מעמד של "זוג נשוי". התנועה המסורתית (זרם היהדות הקונסרבטיבית) ממליצה להוסיף נישואין אזרחיים בחו"ל לטקס הקונסרבטיבי, אך משאירה את הדבר לשיקול דעתם של בני הזוג. גם זוג שנישא בטקס חילוני ומעוניין לקבל מעמד והכרה מהמדינה כנשואים, צריך לקיים טקס נישואין אזרחי בחו"ל.
מהם נישואין קונסולריים והאם ניתן להינשא בנישואין אלה בישראל?
קונסוליה של מדינה זרה נחשבת טריטוריה ריבונית במדינה בה היא ממוקמת. לכן, רשאית קונסוליה, על-פי המשפט הבינלאומי, לערוך טקס נישואין על-פי חוקי מדינתה, בשטח הקונסוליה. נישואין כאלה קרויים נישואין קונסולריים, והם מתקיימים בקונסוליות רבות בעולם, ובעבר אף התקיימו בישראל. אולם, מזה מספר שנים אין הקונסוליות הזרות בישראל מבצעות נישואין קונסולריים.
הסיבה לכך איננה נעוצה בחוק האוסר עלינם לעשות כן, אלא בהיענות לבקשה של משרד החוץ בישראל, על-פי בקשת משרד הפנים מהקונסוליות בישראל להימנע מעריכת נישואין קונסולריים בישראל. הקונסוליות נתנו לכך "הסכמה ג'נטלמנית". מאז, למעט מקרים חריגים ביותר, ובתנאי שאחד מבני הזוג הוא אזרח מדינת הקונסוליה המחתנת, לא מתקיימים נישואין קונסולריים בישראל.
מהם נישואי פרגוואי והאם מדינת ישראל מכירה בהם
- נישואי פרגוואי הם נישואין המבוצעים על-פי חוקי מדינת פרגוואי. בעבר ניתן היה לבצע נישואין אלה ללא היזקקות לנוכחות של בני הזוג בפרגוואי, וכל ההליך התבצע באמצעות הגשת מסמכים שונים על-ידי עורך דין, שייצג את בני הזוג מול רשויות פרגוואי.
בנישואין אלה עשו שימוש בני-זוג שרצו לחסוך את זמן הנסיעה למדינה זרה והשהות בה, וכן את הוצאות הנסיעה לצורך ביצוע טקס הנישואין. יחד עם זאת, יש לציין כי מדובר בהליך יקר יחסית. אולם כיום, לא ניתן עוד לבצע נישואין אלה ללא נוכחות של לפחות אחד מבין בני-הזוג בפרגוואי בעת ביצוע הנישואין.
