כתב אישום חמור הוגש בבית משפט השלום בפתח תקוה נגד ח"כ לשעבר ומי שכיהן כראש ישיבת "נחלים", הרב יוסף בא-גד. עוד כלולים בכתב האישום הטוען הרבני של ישיבת "רכסים", הרב אריה בן זכריה צוריאל, יוסף בן משה מזרחי, אליעזר בן משה בר-יוחאי, ניסים בן יעקב כהן וזוגייר בן שלום רחמים.
הרב יוסף בא-גד כיהן בכנסת ה-14 כחבר כנסת מטעם סיעת "מולדת". בבחירות לכנסת בשנת 1999 התמודדה רשימתו של הרב בא-גד במסגרת עצמאית, במסגרתה ביקש בא-גד להתמודד גם לראשות הממשלה. תנאי להגשת מועמדות לתפקיד הוא הפקדת חתימותיהם של 55,000 אזרחים המביעים את תמיכתם במועמד. את האזרחים יש להחתים בחוברות מיוחדות של ועדת הבחירות המרכזית.
מכתב האישום עולה כי לאחר שלא הצליחו הרב בא-גד והרב אריה בן זכריה-צוריאל (נאשם 2 בפרשה) להשיג את מספר החתימות הדרוש, פנו השניים למאיר מנור על-מנת שזה ישיג עבורם את החתימות הדרושות.
הרב בא-גד הציע למנור סכום של 100,000 שקל תמורת זיוף 30,000 חתימות והעביר לו את החוברות בהן אמורות החתימות להירשם ואף פלטי מחשב של אזרחים בעלי זכות בחירה. מנור מצידו רשם את פרטיהם של 32,000 בעלי זכות בחירה בחוברות וחתם לצידם חתימות שנחזו כאילו הן של בעלי הזכות, כל זאת ללא ידיעתם או הסכמתם.
לאור העובדה כי חלק מהחתימות המזוייפות יוחסו לקטינים נדרשה, בנוסף לחתימה, גם הצהרה. בשלב זה פנה צוריאל ליוסף בן משה מזרחי (נאשם 3) והציע לו להצהיר הצהרה כוזבת בתמורה ל-10,000 שקל וזה הסכים.
מנור, אשר חשש כי דבר הזיוף יתגלה השמיד את החוברות והשיב חלק מסכום הכסף לצוריאל.
כתב האישום מייחס לרב בא-גד ולצוריאל עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף בנסיבות מחמירות ושידול לשבועת שקר, כאשר נסיבות המחמירות באות לידי ביטוי בכמות הזיופים הגדולה שבוצעה ובשימוש בפלטי המחשב של בעלי זכות הבחירה. למזרחי מיוחסת עבירה של שבועת שקר.
לאחר שלא צלחו מאמציהם של הרב בא-גד וצוריאל, פנו השניים לאליעזר בן משה בר-יוחאי ולניסים בן יעקב כהן, אותם פגשו במזנון הכנסת, והציעו להם להעתיק את פרטיהם של 30,000 אזרחים לחוברות תמורת סכום של 100,000 שקל. השניים גייסו תלמידי ישיבה, כינסו אותם בבית הכנסת שבמלון "קיסר" והנחו אותם לחתום בשמם של האזרחים ששמותיהם נלקחו מפלטי המחשב.
במהלך הפגישה שבה נמסרו אותן חוברות נכנס לפתע חתנו של הרב בא-גד, הרב גוטמן. על-פי כתב האישום, העיר הרב גוטמן כי החתימות נראות זהות. בתגובה השיב לו הרב בא-גד כי הוא לא "מבקר המדינה" וזה "לא מעניין אותו" מכיוון שהחוברות חתומות על-ידי עורך דין.
צוריאל אף פנה למספר קטינים והציע להם לזייף 11,000 חתימות נוספות. לאחר שעשו זאת והעבירו את החוברות לרב בא-גד הביע זה את כעסו ואמר: "למה ריכזתם את הכהנים? הייתם מפזרים את הכהנים, את הלווים, שלא יהיה רצוף כהן, כהן, כהן, לוי, לוי, לוי".
גם עם אדם נוסף בשם זוייגר בן שלום רחמים (נאשם 6) קשרו השניים קשר לזיוף והציעו לו שני שקלים עבור כל חתימה מזוייפת. זה העתיק וזייף 7,250 החתימות והצהיר בפני עורך דין כי אסף אותם בעצמו. לאחר מכן קיבל 7,500 שקל.
בחודש מרץ 1999 הגיע הרב בא-גד, בליווי צוריאל ושני קטינים נוספים לכנסת על-מנת להפקיד את 127 החוברות ובהן 62,000 החתימות המזוייפות. אלא שכבר בבדיקה הראשונית של חברי ועדת הבחירות התעורר החשד בדבר זיוף אפשרי.
בשלב מסויים אף יצא צוריאל מחדר הישיבות והציע לרב בא-גד למשוך את החוברות מכיוון שעולה מהן חשד לזיוף ואלה ייבדקו על-ידי מומחי זיהוי פלילי, אלא שזה סירב להצעה בטענה כי הדבר "יפגע בכבודו".
הרב בא-גד מואשם בחמישה סעיפי אישום הכוללות את העבירות קשירת קשר לביצוע פשע (עונש מקסימלי של שבע שנות מאסר), זיוף בנסיבות מחמירות (עונש מקסימלי של חמש שנות מאסר), שבועת שקר (עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר), שידול לשבועת שקר (עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר) ובניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (עונש מקסימלי של חמש שנות מאסר).
