בבית משפט השלום בתל אביב הוגש היום כתב תביעה של ח"כ אברהם פורז (שינוי) נגד רשות השידור וכתבת ערוץ 1, איילה חסון, בגין שידורה של קלטת בה נשמע פורז מציע לשני פעילים ממועצת שינוי כי יממן להם נסיעה לחוץ לארץ.
בכתב התביעה טוען שר הפנים לשעבר, כי חסון הוציאה את דיבתו רעה כאשר קבעה בפתח מהדורת החדשות ששודרה בערוץ הראשון ששודרה לפני כשלושה חודשים כי "ח"כ פורז הציע לשני יריביו במועצת שינוי נסיעות חינם לחו"ל, אם יפסיקו את פעילותם נגדו". לדברי פורז, המדובר בכתבה מגמתית ומסולפת שלא שיקפה נאמנה את מלוא התמליל.
הסילוף, טוען פורז, התבטא בכך שבעוד הערוץ הראשון מקרין את הקלטת, נכתבה בכתוביות המילה "לממן" שנאמרה כביכול על-ידי פורז במסגרת השיחה שניהל עם הפעילים. לטענת פורז הוא מעולם לא אמר מילה זו וגם השמעה חוזרת ונשנית של הקלטת אינה מצביעה כי המילה הקריטית הזאת, לשיטתו, כלל לא נאמרה על-ידו. משכך, ממשיך וטוען פורז, אין כל ספק כי ערוץ 1 סילף את הקלטת על-מנת לתת לפרשה צביון יותר דרמטי.
לטענת פורז, הסיפור הסב לו נזק חמור. "בכל התנהלותי הפוליטית הקפדתי על התנהלות חוקית", הדגיש פורז במסיבת עיתונאים שערך כשלושה שבועות לאחר פרוץ הפרשה והוסיף: "לא אירתע להשתמש בכל מהלך כדי להוכיח את חפותי".
פורז אגב, לקח את הקלטת לשני מכוני בדיקה, ולדבריו שני המכונים הכריעו כי המילה "לממן" אינה נמצאת בקלטת. "משלא נמצאת המלה 'לממן', נופל כל הסיפור, אמר פורז שהוסיף כי אפילו לאחר שבאולפני רשות השידור השמיעו לו את הקלטת 7 פעמים עדיין לא הוכח כי הוא אמר את המילה "לממן".
חסון מצדה הגיבה על האשמות פורז ואמרה בין היתר בראיון שנערך עמה ברשת ב': "קשה להאמין שח"כ מכובד כמו אברהם פורז משקר במצח נחושה בצורה כזו". חסון הוסיפה, כי אין לה כל בעיה להוכיח את כל טענותיה בבית המשפט. "התנהגתי בתום לב, הפרסום נכון ואני לא חוששת לחלוטין להוכיח את הדברים בבית המשפט", הדגישה אז בראיון.
חסון סיפרה כי פורז ושותפו ח"כ לפיד ניסו לאיים עליה גם באמצעות הפעלת לחץ עקיף ופנייה לממונים. "לא האיומים של פורז ולא האיומים של שותפו ח"כ לפיד ירתיעו אותי", ציינה חסון והוסיפה כי ""כדאי שטומי לפיד יזכור שכבר חלפו הימים שניתן לפנות למנכ"ל זה או אחר ולהפעיל לחץ כדי למנוע סיפור. "אולי זה היה נכון בזמן תקופתו של רשות השידור ברשות השידור, היום זו כבר לא המציאות" - אמרה חסון הזועמת.
תמליל הקלטת ששודרה בערוץ 1:
וכך נאמר בקלטת שחשפה חסון:
פורז: אם אתם רוצים לפתוח דף חדש, קודם כל תפסיקו להוציא את העיתון הזה. אתם רוצים לדבר? אין לי בעיה לתת לכל אחד ייצוג בכל המקומות. אבל אם אני חושב שכל מה שאני עושה, שאם אני מניח שאחד ייכנס לוועדה, בכל מה שהוא יעשה, זה למחרת הכל יהיה בעיתונים ובהכפשות. אני לא מעוניין, אני מודה בזה. תפסיקו להוציא את העיתון הזה. בואו נראה איך אנחנו הולכים לשיתוף פעולה.
גדי בן-שמעון: איך? איך?
פורז: שיתוף פעולה.
בן-שמעון: "סגרת את העיתון - סתמת לנו את הפה".
פורז: תשמע...
בן-שמעון: אז מה עשית? בוא מה אתה נותן לנו כדי...
פורז: או קיי, או קיי
בן-שמעון: לשלב אותנו בתוך המפלגה שהיא שלנו גם כן.
פורז: בוא תראה. לכו תחשבו מה אתם רוצים ממני, מה אני יכול להציע לך?
בן-שמעון: אני לא רוצה בית מלון. או קיי. בית מלון.
פורז: תגיד לי מה אתה רוצה?
בן-שמעון: אני רוצה, איך אתה משלב אותנו?
פורז: הדבר הבסיסי שאני יכול לתת לכם אותו בקלות, בהתחייבות, שתהיה לכם דלת פתוחה אליי, אתם יכולים לבוא להיפגש, לדבר איתי ולהציע לי, ואני מוכן להתחשב בכם. יש לכם עוד משהו. תגיד לי,אתם מדי פעם חושבים שאתם צריכים להיות באיזו נסיעה לחוץ לארץ, אני מוכן, וגם לממן.
על השאלה האם צמד המילים "וגם לממן" המופיע בסוף הציטוט נאמר או לא נאמר, יקום ויפול משפט הדיבה של פורז שהבטיח בתחילה אומנם כי יגיש את התביעה על מיליון שקלים אך "התפשר" לבסוף על חצי מיליון שקלים.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
