כמה פרטים שבוודאי יעניינו הורים וילידם בעיקר: בשנת 2004 מהווים הילדים (מתחת לגיל 18) שליש מאוכלוסיית ישראל. בסך-הכל חיים במדינה כ-2,290,000 ילדים, מתוכם כ-1,587,000 ילדים יהודים, 628 אלף ילדים בני מיעוטים (מתוכם 543 אלף מוסלמים, 40 אלף נוצרים ערבים ו-45 אלף דרוזים), ועוד כ-75 אלף ילדים מתחת לגיל 18 "אחרים".

[לרשימת השמות הנפוצים]

במדינת ישראל של אמצע שנות ה-2000, קיימים פערים משמעותיים ברמת הפריון. אישה ערביה יולדת בממוצע כארבע פעמים במהלך חייה, לעומת ממוצע של 2.7 פעמים בקרב הנשים היהודיות.

בבני ברק ובירושלים: מספר הילדים הרב ביותר

מהסקר עולה כי בדומה לשנים קודמות, בירושלים ובבני ברק נמצא מספר הילדים הגדול ביותר. בירושלים מתגוררים בסך-הכל 285,800 ילדים, המהווים 40.5% מכלל התושבים בעיר. בבני ברק חיים מעל 66 אלף ילדים, המהווים קרוב למחצית מאוכלוסיית העיר (47%).

תל אביב-יפו היא השנייה בגודלה במספר הילדים המתגוררים בה - כ-74 אלף) אם כי חלקם מכלל התושבים עומד על 20% בלבד ומהווה את השיעור הנמוך ביותר מכלל היישובים העירוניים בישראל.

יישובים עירוניים חדשים עם ריכוז גבוה של אוכלוסיה צעירה הם מודיעין-מכבים, רעות ושוהם בהן שיעור הילדים עומד על מעל ל-41%.

שנת 2004: 51% מהתינוקות הם בנים

בשנת 2004 נולדו בישראל כ-145.2 אלף תינוקות. 51.4% מהתינוקות שנולדו הם בנים. המשקל הממוצע בעת לידה של תינוקות ממין זכר היה 3.3 ק"ג, ואילו משקלן הממוצע של תינוקות ממין נקבה היה 3.1 ק"ג. 43% מהתינוקות שנולדו בשנת 2004 הם הילד השלישי ויותר לאותה אם, כמו בשנת 2003.

ב-47% ממשקי הבית בישראל גרים ילדים

הילדים בישראל גדלים בכ-910 אלף משקי בית פרטיים, שהם 47% מסך משקי הבית בישראל. 6% מכלל הילדים גרים במשק בית שבו חיים אנשים בנוסף למשפחה הגרעינית שלהם. 5% מכלל הילדים היהודים, 7% מהילדים הערבים ו-21% מילדי עולי בריה"מ.

מרבית הילדים בישראל גרו עם שני ההורים (92% מהילדים). 178.2 אלף ילדים שהם 8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים שגרו במשפחה חד הורית גרו עם אימם (כ-91%).

במשפחות שבהן ילדים מתחת לגיל 18 היו בממוצע 2.3 ילדים מתחת לגיל 18 למשפחה. 2.2 למשפחה יהודית ו-3 למשפחה ערבית.

חלקם היחסי של הילדים הגרים במסגרת משפחה חד הורית מקרב הילדים היה גבוה יותר באוכלוסיה היהודית מאשר באוכלוסיה הערבית - 9.5% לעומת 4.1%, בהתאמה.

15% מהילדים חיים בבית ללא מועסקים

בשנת 2004 15.7% מכלל הילדים (מתחת לגיל 18), שהם 336 אלף ילדים, חיו במשקי בית ללא מועסקים. בקרב היהודים 87% מהילדים שהם 1.326 מיליון ילדים גרו במשקי בית עם מועסקים, מתוכם 59% שהם 783 אלף ילדים גרו במשקי בית עם 2+ מועסקים, ואילו 13% שהם 198 אלף ילדים גרו במשקי בית ללא מועסקים.

72% מהילדים בגילאי 2-5: נמצאים במסגרת חינוכית

בשנת תשס"ד (2003/4) ביקרו 373,211 ילדים בגני ילדים ובמעונות יום. שיעור הלמידה בגני ילדים בקרב בני 2-5 הוא 71.9%, כאשר שיעור זה בחינוך העברי (75.9%) גבוה מאשר בחינוך הערבי (60%).

בחינוך היסודי למדו 777,763 תלמידים, מהם 569,068 בחינוך העברי (73.2%) ו-208,695 בחינוך הערבי (26.8%). 56.8% מתלמידי החינוך העברי למדו בפיקוח הממלכתי-כללי, 24.3% בפיקוח החרדי (21.9% בתשס"ג) ו-18.9% בפיקוח הממלכתי-דתי (19.1% בתשס"ג).

בחטיבות הביניים למדו 253,509 תלמידים, 75% מהם בחינוך העברי ו-25% בחינוך הערבי.

60% מתלמידי התיכון לומדים במסלול העיוני

בחטיבה העליונה שבפיקוח משרד החינוך, התרבות והספורט למדו 347,094 תלמידים, 82.6% מהם בחינוך העברי ו-17.4% בחינוך הערבי. 60.9% מתלמידי החטיבה העליונה לומדים בנתיב העיוני.
14,414 תלמידים למדו בבתי ספר לחניכים שבפיקוח משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה.

שיעור הלמידה בקרב בני 14-17 הוא 95.9%. בקרב יהודים ואחרים שיעור הלמידה הוא 97.4%, לעומת 90.1% בקרב תלמידים ערבים. שיעור הלמידה בקרב בנות (97.2%) גבוה מאשר בקרב בנים (94.8%).

אחוז הנושרים ממערכת החינוך שבפיקוח משרד החינוך, התרבות והספורט בשנת תשס"ד ובמעבר לתשס"ה (כיתות ט-יא') היה 5.8%.

55% בלבד מתלמידי כיתה יב' זכאים לתעודת בגרות

שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות יב' היה 55% בשנת 2004. בחינוך העברי נמצא שיעור זכאות (56%) הגבוה מזה שבחינוך הערבי (48%). שיעור הזכאות בקרב בנות גבוה מזה שבקרב בנים, הן בחינוך העברי (63% לעומת 50%, בהתאמה) והן בחינוך הערבי (55% לעומת 40%, בהתאמה).

העשירונים העליונים מוציאים יותר על חוגים וקורסים

מנתוני הלמ"ס עולה כי משק בית בשני העשירונים העליונים באוכלוסיה מוציא על חוגים וקורסים 338 שקל בממוצע לחודש - פי 11.2 יותר מאשר במשק בית בשני העשירונים התחותונים - שמוציא 31 שקל בממוצע.

על מחשב, אינטרנט ומוצריהם מוציאים בשני העשירונים העליונים 212 שקל לחודש, לעומת 46 שקל שמוציא משק בית בשני העשירונים התחתונים.

ההוצאה החודשית הממוצעת על קורנפלקס, פיצפוצים ופריכיות בחמישון העליון היא 60 שקל, פי 4 יותר מאשר במשק בית בחמישון התחתון (15 שקל).

40% בלבד ממשקי הבית בישראל מחוברים לאינטרנט

ל-59.2% ממשקי הבית בישראל יש מחשב, אולם רק 40.7% ממשקי הבית מחוברים לרשת האינטרנט. במשקי בית עם ילדים ל-73% ממשקי הבית יש מחשב ו-47.7% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט, לעומת משקי הבית בלי ילדים בהם רק ל-47% בעלות על מחשב ו-34.5% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט.