נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, העלה הריבית לחודש דצמבר 2005 ב- 0.5%, לרמה של 4.5%. בבנק ישראל אומרים, כי ההחלטה להעלות את הריבית נדרשת על-מנת להמשיך ולתמוך בשמירת האינפלציה בתוך גבולות יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, תחום המוגדר בין 1% ל- 3% לשנה.
בבנק ישראל מבססים את ההחלטה בעיקר על ריבוי העדויות לקיום לחצים מתמשכים על המחירים. כך, שעור האינפלציה, העולה בחודשים האחרונים, צפוי להגיע במהלך 2005 לסביבות הגבול העליון של תחום היעד, ויתכן כי בחודשים הראשונים של 2006, הוא יעלה אף למעלה מכך. מדיניות הריבית של בנק ישראל ובכלל זה ההחלטה הנוכחית, פועלות להחזיר את האינפלציה לאמצע תחום היעד ב- 12 החודשים הבאים. אולם, מגמת החזרה לאמצע התחום צפוייה לקחת מספר חודשים, כך נמסר מהבנק.
עוד נמסר, כי הסיבות העיקריות ללחצים הקיימים על המחירים הן:
- ההשפעות הצפויות של שיעור הפיחות המצטבר בשער החליפין של השקל מול הדולר.
- המשך הצמיחה המהירה של המשק.
- המשך מגמת העלייה בשיעורי האינפלציה בעולם, הגוררת עלייה בשעורי הריבית של בנקים מרכזיים ובכלל זה בריבית על הדולר.
- אי הוודאות הפוליטית משפיעה ועלולה להמשיך להשפיע בעתיד על השווקים, על אף ההערכה כי המשמעת התקציבית עשויה להמשך.
תגובות
בתגובה להחלטה על העלת הריבית, אמר אוהד מראני, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר בתי הזיקוק, כי החלטת בנק ישראל להעלות הריבית היא נכונה בנסיבות הנוכחיות.
מראני טוען, כי "בשל מצבו האיתן של המשק והאינפלציה הנמוכה, אין סיבה להכנס למתווה אוטומטי של העלאות ריבית בחודשים הקרובים. זאת למרות אי הוודאות הפוליטית בשל הבחירות".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר וחבר המועצה המייעצת של בנק ישראל אמר בתגובה על החלטת נגיד בנק ישראל להעלות את שיעור הריבית: "מעט לחצים אינפלציוניים הם בלתי נמנעים בתקופה של צמיחה. אבל זו עדיין לא סיבה להעלאת הריבית במשק נוכח היציבות המשקית".
"העלאת שיעור הריבית עלולה להאט את הפעילות הכלכלית במשק, זאת בנוסף לאי הוודאות הפוליטית לקראת שנת 2006", אמר לין והוסיף כי הוא מקווה שהעלאת הריבית לא תגרור תגובת שרשרת רצינית במשק.
