בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל (ה', 29.11.05) את ערעור המדינה על החלטת בית משפט השלום לזכות את חברת בשיר מעבירה של קיזוז תשומות, זאת לאחר שנמצא כי אין בידי החברה את המסמכים המעידים על זכאותם לקיזוז.
בנובמבר 1999 הגישה המחלקה המשפטית של אגף המכס ומע"מ, כתב אישום נגד חברת בשיר ומנהלה בשיר מאהר, זאת בעקבות ממצאי ביקורת שנערכה לחברה, במהלכה לא נמצאו כל חשבוניות המס לפיהן היתה החברה ומנהלה זכאים לקזז מס תשומות בדוחות שהגישו בחודשים מרס - אוקטובר 1997 בשווי של 827,406 ש"ח.
מאהר טען להגנתו, כי בשעה שדרש את התשומות, היו בידיו המסמכים הדרושים, אך כאשר נסע במכוניתו להביא את המסמכים לחוקרים, נגנבה המכונית ועמה הקלסרים.
בית משפט השלום בירושלים (30.1.03) אומנם קיבל את עמדת התביעה בנוגע לעובדה כי בשעה שדרש מאהר את התשומות, לא היו בידיו החשבוניות כאמור, אך לא הוכח היסוד הנפשי הנדרש לצורך ביצוע העבירה ולכן זיכה את החברה ואת מאהר.
במסגרת ערעור שהגישה המדינה דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (17.2.05) את קביעותיו של בית משפט השלום ודחה את "גרסת הבדים" של מאהר בנוגע לגניבת הקלסרים. לאור זאת קבל בית המשפט כי חזקה עובדתית היא שהדבר נעשה לצורך הקטנת חובת במע"מ וכי "הקיזוז הפיקטיבי נעשה מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס".
בגזר הדין שניתן אתמול (29.11.05) גוזר בית המשפט על מאהר עונש של 15 חודשי מאסר בפועל וקנס על סך 25,000 ש"ח.
