ועדת החוקה חוק ומשפט דנה היום (יום ג') בסמכויות בית הדין הבינלאומי כלפי ישראלים וישראל.
בחודש יולי השנה יחל לפעול בהאג בית הדין הבינלאומי הפלילי, המוקם מכוח אמנת רומא. לבית הדין תהיה סמכות לשפוט יחידים בעבירות של רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו לאחר ה-1 ביולי 2002 בשטח של אחת החברות בבית הדין.
ישראל אינה חברה בבית הדין, כיוון שלא אישררה את האמנה בדבר הקמתו. ישראל מתנגדת לאמנה, בין השאר, בשל החשש שהתיישבות יהודית ברמת הגולן ובשטחים עלולה להיחשב כפשע מלחמה. בסמכות בית הדין להוציא צווי מעצר לגבי יחידים ולגזור עונשי מאסר כבדים וביניהם מאסר עולם.
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אמר כי ישראל החליטה שלא לאשרר את האמנה בדבר הקמת בית הדין, בעיקר בשל החשש לשימוש לרעה בסמכויות נגד מדינאים וקצינים.
החשש העיקרי הוא פוליטיזציה של בית הדין, שיהפוך מכלי משפט לכלי ניגוח פוליטי, כדוגמת התביעה שהוגשה בבלגיה נגד ראש הממשלה, אריאל שרון.
רובינשטיין חזר והדגיש כי אי אשרור אמנת רומא אינו נובע מהעובדה שלישראל יש מה להסתיר מפני העולם, אלא בשל החשש שבית דין זה ינוצל לרעה. אי החתימה תצמצם חלק מהסיכונים. "בית הדין הבינלאומי הוא נעלם גדול בשבילנו. איננו יודעים מי יהיו השופטים ומי יהיו התובעים. איננו יודעים מה תהיה המשמעות לגבי ההתיישבות היהודית ביש"ע ולגבי שכונות ירושלים שעל-פי האמנה ייתכן שכל בנייה חדשה בהן, תיחשב כפשע מלחמה".
היועץ המשפטי של משרד החוץ, עו"ד אלן ביקר, אמר כי העובדה שפעולות טרור אינן מופיעות בחוקת בית הדין הבינלאומי, אינה טעות ופעולות אלה הוצאו מהחוקה במכוון. הוא הוסיף, שאם תוגשנה תלונות לגבי פעולות בשטחי A ישראל תטען לחוסר סמכות בין הדין לדון בהן.
פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שתמכה בעבר בהצעה שישראל תהא חברת כבוד בבית הדין הבינלאומי, חוששת עתה מפוליטיזציה של בית הדין. ארבל אמרה, כי פרקליטות המדינה תעשה את הכל כדי להגן הגנה מלאה על יחידים הממלאים את תפקידם במסגרת החוק.
המשנה לפרקליטת המדינה, רחל סוכר, אמרה כי על-פי חוקת בית הדין, לא תהיה חסינות לאף אחד, גם לא לראשי מדינות. מדינה שמאשררת את האמנה מקבלת עליה את עול בית הדין, כולל הזכויות והחובות שהוא מעניק. בין החובות נמצאות חובת ההסגרה, שיתוף הפעולה ומסירת החומר. כל זמן שישראל לא מאשררת את האמנה היא לא תחויב בכל אלה.
פרופ' רות לפידות המליצה לשקול שינויים בחקיקה הישראלית, והתאמתם לאמנה הבינלאומית, כדי לשדר לעולם שלמרות שישראל לא אישררה את האמנה, היא מסכימה לתוכנה.
ח"כ שאול יהלום אמר, כי משרד המשפטים חייב להכין מאגר תביעות נגד אישים ומדינות בכל רחבי העולם שעשו פשעים, והביע חשש שלא יעמידו אותם לדין בשל אינטרסים פוליטיים.
אל"מ דניאל רייזנר, עוזר הפצ"ר לדין בינלאומי, אמר כי פעולות צה"ל אינן נכללות בגדר המעשים שבגינם הוקם בית הדין.
ח"כ ענת מאור אמרה שהנושא הוא מורכב, ולמרות החשש מפוליטיזיציית יתר, זה יהיה משגה חמור אם ישראל תופיע כמתנגדת בלבד.
"מדינת ישראל במקום להידחף בפינה צריכה לנקוט יוזמה ולפתוח בחשיבה מדינית חברתית מחודשת להפסקה מוחלטת של הכיבוש. שום מדינות כוחנית ומשפטית לא תצליח לשכנע את מדינות העולם להסכים באלף השלישי עם כיבוש. ככל שישראל תקדים להתפכח כך תמנע מעצמה הסתבכויות עם בית הדין הבינלאומי".
על דעתה של מאור הוסיף יו"ר הוועדה ח"כ אופיר פינס. לדבריו עם הקמת בית הדין הבינלאומי בהאג, נוצרה מציאות חדשה שעל-פיה על ישראל לשנות את מדיניותה כל הקשור בהתנחלויות בשטחים.
"כדי לא לכרות לעצמנו בורות משפטיים פוליטיים שיסבכו את מדינת ישראל ואת בעלי התפקידים הקשורים לבניית התנחלויות. חובה על הממשלה לעדכן את הציבור בכלל ואת הנוגעים בדבר בפרט לגבי המציאות המשפטית החדשה אסור שתהיה אדישות ציבורית שמקורה בבורות".
פינס המליץ ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטת המדינה להקים צוות לבדיקת האפשרויות לשנות את החקיקה הישראלית ולהתאימה למציאות החדשה.
