היום לפני 86 שנה, ב-19 בדצמבר, 1919, החלה העלייה השלישית.
לעלייה השלישית היו מספר סיבות עיקריות: "הצהרת בלפור", שהעניקה ליהודים את ההכרה והביטחון לו היו זקוקים, הצלחת העלייה השנייה והאנטישמיות - אותה תקופה אזרחם יהודים רבים ברוסיה נפגעו מפרעות וסבלו מבעיות כלכליות.
בתקופת העלייה השלישית עלו לארץ כ-37 אלף איש, רובם ממזרח אירופה. הבולטים בעלייה זו היו צעירים חלוצים שהגיעו לארץ בשנים 1919 עד 1921 שבאו ארצה כחלוצים בעלי רצון לבנות ארץ ולהפריח את השממה.
בשונה מעולי העלייה השנייה אנשי העלייה השלישית היו מאורגנים יותר במסגרות תנועתיות כמו "החלוץ" ו"השומר הצעיר", ונהנו מקבלת פנים אוהדת יותר בארץ הן מצד בני העליה השניה, והן מצד השלטון בריטי.
למרות הרצון העז של החלוצים לעסוק בחקלאות, הם לא נהנו משיתוף פעולה עם החקלאים במושבות שהעדיפו עבודה ערבית זולה ובעלת ניסיון. גם העיסוק בתעשיה ובמסחר היה מועט ורבים מהעולים הפכו מובטלים.
מי שהציל את המצב היו מפלגות הפועלים שבאו לעזרת העולים בחיפוש אחר עבודות. הם תבעו מהשלטון הבריטי את ביצוע חלק מהעבודות הציבוריות שנעשו על ידו וכך עסקו בסלילת כבישים, הכשרת קרקע, ניקוז וייבוש ביצות, חפירת תעלות, סלילת קווי רכבת ועוד.
ייבוש אדמות עמק יזרעאל העסיק את רוב המתיישבים החדשים שהניחו את הייסוד הראשון להתיישבות בעמק . אנשי העלייה השלישית הקימו צורות חדשות של התיישבות חקלאית, שאחת מהן הייתה "הקבוצה הגדולה" או בשמה לאחר מכן - "קיבוץ". הרעיון רקם עור וגידים על-ידי אנשי קבוצת כנרת.
בתקופה זו הוקמו בארץ גם הסתדרות העובדים הכללית, אסיפת הנבחרים, הוועד הלאומי, הרבנות הראשית וארגון ההגנה.
