יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בסוף מרס 2002 ב-71 מיליארד דולר - למעלה משליש ממנה יתרות מט"ח בידי בנק ישראל, והשאר יתרות של הסקטור הפרטי (הבנקאי והלא-בנקאי), רובן פיקדונות של תושבי ישראל ושל בנקים ישראליים בבנקים בחו"ל ואשראי לתושבי חוץ. כך עולה מנתוני בנק ישראל.
הגידול ביתרת הנכסים במהלך הרבעון הראשון של 2002 הסתכם ב-1.9 מיליארד דולר, ונבע ברובו מהשקעות נוספות בחו"ל, מתוכם כמיליארד דולר של המגזר הפרטי.
במקביל מציינים במחלקת הפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל, כי ברבעון הראשון של השנה הסתכמו הרכישות נטו של איגרות חוב זרות ב-1.1 מיליארד דולר. הרכישות שנעשו בעיקר על-ידי קרנות נאמנות וחברות ביטוח, כמעט שוות לסכום הרכישות בכל שנת 2001, ומהוות גידול של כ-19% לעומת יתרת סוף 2001.
יתרת ההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל, הזהה ליתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק הישראלי, הסתכמה בסוף מרס 2002 ב-102 מיליארד דולר, ירידה של 3.8 מיליארד דולר לעומת היתרה בסוף 2001.
בבנק ישראל מסבירים את הירידה ביתרות בשלושת החודשים הראשונים של השנה, בעיקר בשל ירידה בשיעור ממוצע של כ-18% במחירי המניות הישראליות הנסחרות בארץ ובחו"ל, בהמשך לירידה במחירי המניות הישראליות בשנת 2001, שהביאה לירידה של כ-3.5 מיליארד דולר בשוויו של תיק ניירות ערך למסחר שבידי תושבי חוץ.
במחלקת הפיקוח מציינים, כי הצבירה בפיקדונות של תושבי חוץ בבנקים בישראל במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה הייתה אפסית.
כתוצאה מהתפתחויות אלה בנכסים ובהתחייבויות, ירדה יתרת ההתחייבויות נטו של המשק כלפי חו"ל (יתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק הישראלי בניכוי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל) ברבעון הראשון של 2002 בכ-5.6 מיליארדי דולרים, ועמדה בסוף הרבעון על כ-31 מיליארד דולר. מרבית הירידה בהתחייבויות נטו לחו"ל נבעה מהירידה במחירי המניות הישראליות ורק מיעוטה מייצוא הון נטו על-ידי תושבי ישראל.
החוב החיצוני נטו של המשק הסתכם בסוף מרס 2002 בכ-1.9 מיליארד דולר בלבד - ירידה של 1.1 מיליארדים (37%-). ירידה זו היא תוצאה של עלייה בנכסי המשק בחו"ל בסכום העולה על הגידול בחוב ברוטו של המשק לחו"ל - מגמה הנמשכת זה מספר שנים.
יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק הסתכמה בסוף מרס 2002 בכ-65 מיליארד דולר - עלייה של כחצי מיליארד מסוף 2001. מנגד, הסתכמה יתרת נכסי המשק בחו"ל, מסוג מכשירי חוב, בסוף מרס 2002 בכ-63 מיליארד דולר - גידול של 1.6 מיליארד במהלך הרביע הראשון של 2002, בעיקר כתוצאה מעלייה בהשקעות באג"ח, בפיקדונות של המגזר הפרטי הלא-בנקאי בחו"ל וברזרבות בנק ישראל.
