לחץ למשך תקופה ארוכה נמצא בפעם הראשונה כגורם ישיר לדיכאון - פריצת דרך שתוכל להביא לדור חדש של תרופות פסיכיאטריות.
מדענים מבית הספר לרפואה בהרווארד שבארצות הברית גילו כי חשיפה ממושכת להורמון הלחץ הנקרא קורטיזול, גרמה לעכברים להראות סימנים של חרדה שנמצאו קשורים לדיכאון.
רמות גבוהות של קורטיזול נמצאו קשורות לדיכאון כבר בעבר, אך לא היה ידוע עד כה האם הן היו גורם למצב או תוצאה שלו.
החוקרים חשפו 58 עכברים לקורטיזול מסוג של מכרסמים לתקופות ארוכות וקצרות. לאחר מכן נבדקו העכברים על-ידי כך שהושמו בתא חשוך וקטן. לאלו שקיבלו את הורמון הלחץ למשך יותר משבועיים נדרש זמן ארוך יותר בצורה משמעותית לצאת מהתא החוצה אל שדה פתוח ומואר. הסברה היא כי תראה השפעה דומה בבני אדם.
נזק מתמשך לבריאות הנפשית
ומכאן הגיעו החוקרים למסקנה, כי בעוד ניתן להתאושש מלחץ אקוטי, חשיפה ממושכת - הנגרמת אולי על-ידי הטרדה והפחדה ממושכת בעבודה, מערכת נישואים קשה או טיפול בבן זוג הסובל מדימנציה - עלולה לגרום לנזק מתמשך לבריאותו הנפשית של אדם.
צוות החוקרים מהרווארד דיווח בעיתון "Behavioural Neuroscience" כי, כפי שעולה מן המחקר, במידה ויתברר כי חשיפה לאורך זמן לרמות גבוהות של קורטיזול מעוררת תגובות דומות לחרדה הרי שהממצאים הם בעלי משמעות חשובה בנושא הטיפול בדיכאון.
קשר ברור בין שינויים פתולוגיים בגוף לשינויים שלאחר מכן בהתנהגות הוא מפתח לפיתוח תרופות פסיכיאטריות חדשות שמטרתן הגורמים הסיבתיים המעורבים במחלה.
