האניות עגנו במלטה
האניות עגנו במלטה, הלב ממשיך להפליג |
על ספרה של רחל הרפז, "האניות עגנו במלטה" בהוצאת גוונים, 245 עמודים
ספר חדש הרים עוגן בנמל הספרות העברית, ספרה של רחל הרפז - "האניות עגנו במלטה". את רחל הכרנו מספרה הקודם, שכבש לו קהל קוראים, הספר - "ענדי לך שרשרת ברזל" - שיצא לאור אף הוא בהוצאת גוונים. בשני הרומנים שכתבה הרפז, יש תחושה של סיפור קסום - מסכת עלילתית המספרת את סיפור ארץ ישראל, המזמינה את הקורא לצאת עימה למסע במנהרת הזמן.
ספרה החדש "האניות עגנו במלטה" מתאר את עלילת חייה של יעל גיבורת הספר, הנקלעת בין תקופות ובין אהבות, ולבירינט חייה המפותל מתחבר לסיפור הארץ ישראלי. המסע לוקח אותנו למרחבי עולם: מזרח ומערב, הודו ואמריקה ונודד למלטה, שם היא מגלה מהו המסלול הנכון עבורה, אך תמיד הייתה זו הארץ אליה שבה, ותמיד היה זה הבית אליו ערגה.
גם הפעם בחרה הרפז לכתוב רומן היסטורי המציב מול עינינו תקופה, תופר קטעי הווי ואורחות חיים ביד אמן. הספר מתאר את סיפורה של יעל בשנות היישוב, טרם קום המדינה. התבגרותה של יעל מתארת את ההתאהבות הראשונה שלה, הלבטים והקשר הזוגי. התקופה אותנטית: ימי המצור והצנע בירושלים, האווירה של ימי המנדט, הטופוגרפיה של ירושלים שהחליפה מראיה: קולנוע אדיסון, קולנוע עדן, קפה עטרה ברחוב בן יהודה, האוניברסיטה בטרה סנטה.
גם ימי מלחמת העולם השנייה, שנים אחדות טרום המדינה, מוצגים באותנטיות, כך למשל ההתגייסות של מתנדבים יהודים צעירים לצבא הבריטי:
"התמקמנו במחנה ליד טריפולי והמתנו לפלישה של בעלות הברית לאיטליה. לאחר שסיציליה נכנעה סופחנו לאחת מאניות הצי הבריטי והתכוננו לפלישה לדרום איטליה. בדרך עגנה האנייה במלטה. מלטה נחשבה לצומת אסטרטגי בין שתי היבשות, ודרכה עברה האספקה לצבא בעלות הברית. בשל כך הפציצו הגרמנים ללא הפוגה את האי ואת האניות שיצאו מן הנמל ובאו בו. במשך חודשים ארוכים הומטרו מן האוויר אלפי טונות של פצצות ושיתקו את החיים באי, אך תושבי מלטה עמדו באבדות ובהרס ורוחם איתנה" (עמ' 47).
השיר "האניות עגנו במלטה" (שירו של שלמה פיינטוך-אפרת) משמש ציר לכל חלקי הספר, ובתוך האהבות ושיברן חוזר המוטיב של מלטה כמוטיב מחבר. גם גיבורת הספר חוזרת תמיד אל השיר ששמרה אותו בתוכה, בפינה של הכמיהה.
"בפסנתר החדש ניגנתי מכל אשר חשקתי, מסלקת ממני את שרידי השבר, ויום אחד ניגנו לי האצבעות את 'האניות עגנו במלטה', השיר שהביאו עמם החיילים מן האי המופצץ" (עמ' 184).
בתיאור התקופה נחשף פרק היסטורי שכיום כנראה אין רבים המכירים אותו. פרק המצפה אולי גם לסרט שיאיר תקופה זו, וייתכן שספרה של רחל יכול לשמש בסיס לסרט כזה. ואם סרט - הרי הפסקול שלו היא המוזיקה שעוברת כחוט השני בין דפיו. זו המוזיקה המלווה את יעל מילדותה; הנגינה בפסנתר, הרגישות לצליל והמשמעויות הנובעות ממנו, החופפות לאירועי חייה. לרגעים נדמה שהצליל הוא הגיבור הראשי של "האניות עגנו במלטה". נחמד לקרוא את התיאור של נכדה הקטן, יותם, שמביא לה מתנה את "מקל הנדודים" שחרת עליו את התווים הראשונים מתוך הסונטה של מוצרט האהובה עליו.
בספרה הקודם "עִנדי לך שרשרת ברזל", ראינו כיצד השרשרת המוצקה מחברת שני עולמות זרים, האחד לרעהו. והפעם הרפז - ענודה שרשרת זהב. הספר נכתב מתוך תודעה ספרותית של אישה שגילתה את משמעות חייה ורוצה להטביע חותם אישי, חותם יצירתה. רחל הרפז אוהבת את תחושת המסע. כסופרת יצאה למטה לחקור תופעה מיוחדת בת שלושת אלפים שנה. אלה הם מסלולי הדרכים שאפשר לראותם באי לאורך קילומטרים. ישנה סברה, שאת המסלולים האלה חרצו אין-ספור גלגלי עגלות שעברו הלוך ושוב יום-יום, במשך שנים, והעמיקו את כובדן בסלעי הדרך. המסלולים נפרשים מכמה כיוונים, ולעתים יש מפגש בצומת. הרפז הפנימה את חוויית המסע, את אותה עמידה מול החריצים המקבילים זה לזה - התואמים את המרחק בין גלגלי העגלות - ומחשבותיה נפרשות בפי יעל, גיבורת הספר:
"ומה אני מחפשת פה? אהבה אחת? הרי בדרכים האלה זרמו אלפי עגלות ואלפי אהבות שהשאירו חותמן עד היום. אני תוהה מה תהיה החותמת שלנו על הדורות הבאים. מקווה שלא תהא זו חותמת של הרס ושבר. ואחר כך אני מהרהרת על החותמת הזעירה שאשאיר אני אחריי" (עמ' 195-196).
הקורא חש כמו נשאב לחצוב בנִקבָּה עתיקה יחד עם החוצבים המתנהלים מכיוונים שונים, כל זאת כדי להגיע למפגש שבצומת. ואכן ברגע מסוים אירע בצומת מסלולי העגלות המפגש ששינה את חייה של יעל.
מפגשים והצטלבויות דרכים מעניינים את הרפז הן במישור המקום והן במישור הזמן: ברומן הקודם - "ענדי לך שרשרת ברזל" - היינו עדים למפגש מרתק בין הנער מחברון לנערה ממנחמיה.
כקוראים, סחפה אותנו הרפז לצעוד בתוך מסלולי החַציבה, שחלקם התנהל במדבריות עירק, ללכת עם המשפחה בצאתה מבבל למסע רגלי אל ארץ הקודש, לעיר האבות חברון. הצטלבות העלילות הובילה אותנו לעקוב אחר מסע מקביל שהתנהל מרוסיה בדרך אל הארץ: סיפורו של גימנזיסט צעיר המצטרף לביל"ויים, מגיע לארץ ומתיישב במנחמיה שבעמק הירדן, כאיכר העובד את אדמתו.
ספרה החדש "האניות עגנו במלטה" מתאר את עלילת חייה של יעל גיבורת הספר, הנקלעת בין תקופות ובין אהבות, ולבירינט חייה המפותל מתחבר לסיפור הארץ ישראלי. המסע לוקח אותנו למרחבי עולם: מזרח ומערב, הודו ואמריקה ונודד למלטה, שם היא מגלה מהו המסלול הנכון עבורה, אך תמיד הייתה זו הארץ אליה שבה, ותמיד היה זה הבית אליו ערגה.
גם הפעם בחרה הרפז לכתוב רומן היסטורי המציב מול עינינו תקופה, תופר קטעי הווי ואורחות חיים ביד אמן. הספר מתאר את סיפורה של יעל בשנות היישוב, טרם קום המדינה. התבגרותה של יעל מתארת את ההתאהבות הראשונה שלה, הלבטים והקשר הזוגי. התקופה אותנטית: ימי המצור והצנע בירושלים, האווירה של ימי המנדט, הטופוגרפיה של ירושלים שהחליפה מראיה: קולנוע אדיסון, קולנוע עדן, קפה עטרה ברחוב בן יהודה, האוניברסיטה בטרה סנטה.
גם ימי מלחמת העולם השנייה, שנים אחדות טרום המדינה, מוצגים באותנטיות, כך למשל ההתגייסות של מתנדבים יהודים צעירים לצבא הבריטי:
"התמקמנו במחנה ליד טריפולי והמתנו לפלישה של בעלות הברית לאיטליה. לאחר שסיציליה נכנעה סופחנו לאחת מאניות הצי הבריטי והתכוננו לפלישה לדרום איטליה. בדרך עגנה האנייה במלטה. מלטה נחשבה לצומת אסטרטגי בין שתי היבשות, ודרכה עברה האספקה לצבא בעלות הברית. בשל כך הפציצו הגרמנים ללא הפוגה את האי ואת האניות שיצאו מן הנמל ובאו בו. במשך חודשים ארוכים הומטרו מן האוויר אלפי טונות של פצצות ושיתקו את החיים באי, אך תושבי מלטה עמדו באבדות ובהרס ורוחם איתנה" (עמ' 47).
השיר "האניות עגנו במלטה" (שירו של שלמה פיינטוך-אפרת) משמש ציר לכל חלקי הספר, ובתוך האהבות ושיברן חוזר המוטיב של מלטה כמוטיב מחבר. גם גיבורת הספר חוזרת תמיד אל השיר ששמרה אותו בתוכה, בפינה של הכמיהה.
"בפסנתר החדש ניגנתי מכל אשר חשקתי, מסלקת ממני את שרידי השבר, ויום אחד ניגנו לי האצבעות את 'האניות עגנו במלטה', השיר שהביאו עמם החיילים מן האי המופצץ" (עמ' 184).
בתיאור התקופה נחשף פרק היסטורי שכיום כנראה אין רבים המכירים אותו. פרק המצפה אולי גם לסרט שיאיר תקופה זו, וייתכן שספרה של רחל יכול לשמש בסיס לסרט כזה. ואם סרט - הרי הפסקול שלו היא המוזיקה שעוברת כחוט השני בין דפיו. זו המוזיקה המלווה את יעל מילדותה; הנגינה בפסנתר, הרגישות לצליל והמשמעויות הנובעות ממנו, החופפות לאירועי חייה. לרגעים נדמה שהצליל הוא הגיבור הראשי של "האניות עגנו במלטה". נחמד לקרוא את התיאור של נכדה הקטן, יותם, שמביא לה מתנה את "מקל הנדודים" שחרת עליו את התווים הראשונים מתוך הסונטה של מוצרט האהובה עליו.
בספרה הקודם "עִנדי לך שרשרת ברזל", ראינו כיצד השרשרת המוצקה מחברת שני עולמות זרים, האחד לרעהו. והפעם הרפז - ענודה שרשרת זהב. הספר נכתב מתוך תודעה ספרותית של אישה שגילתה את משמעות חייה ורוצה להטביע חותם אישי, חותם יצירתה. רחל הרפז אוהבת את תחושת המסע. כסופרת יצאה למטה לחקור תופעה מיוחדת בת שלושת אלפים שנה. אלה הם מסלולי הדרכים שאפשר לראותם באי לאורך קילומטרים. ישנה סברה, שאת המסלולים האלה חרצו אין-ספור גלגלי עגלות שעברו הלוך ושוב יום-יום, במשך שנים, והעמיקו את כובדן בסלעי הדרך. המסלולים נפרשים מכמה כיוונים, ולעתים יש מפגש בצומת. הרפז הפנימה את חוויית המסע, את אותה עמידה מול החריצים המקבילים זה לזה - התואמים את המרחק בין גלגלי העגלות - ומחשבותיה נפרשות בפי יעל, גיבורת הספר:
"ומה אני מחפשת פה? אהבה אחת? הרי בדרכים האלה זרמו אלפי עגלות ואלפי אהבות שהשאירו חותמן עד היום. אני תוהה מה תהיה החותמת שלנו על הדורות הבאים. מקווה שלא תהא זו חותמת של הרס ושבר. ואחר כך אני מהרהרת על החותמת הזעירה שאשאיר אני אחריי" (עמ' 195-196).
הקורא חש כמו נשאב לחצוב בנִקבָּה עתיקה יחד עם החוצבים המתנהלים מכיוונים שונים, כל זאת כדי להגיע למפגש שבצומת. ואכן ברגע מסוים אירע בצומת מסלולי העגלות המפגש ששינה את חייה של יעל.
מפגשים והצטלבויות דרכים מעניינים את הרפז הן במישור המקום והן במישור הזמן: ברומן הקודם - "ענדי לך שרשרת ברזל" - היינו עדים למפגש מרתק בין הנער מחברון לנערה ממנחמיה.
כקוראים, סחפה אותנו הרפז לצעוד בתוך מסלולי החַציבה, שחלקם התנהל במדבריות עירק, ללכת עם המשפחה בצאתה מבבל למסע רגלי אל ארץ הקודש, לעיר האבות חברון. הצטלבות העלילות הובילה אותנו לעקוב אחר מסע מקביל שהתנהל מרוסיה בדרך אל הארץ: סיפורו של גימנזיסט צעיר המצטרף לביל"ויים, מגיע לארץ ומתיישב במנחמיה שבעמק הירדן, כאיכר העובד את אדמתו.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| האניות עגנו במלטה, הלב ממשיך להפליג |
| תגובות [ 3 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

