ספר האיורים של מישל קישקה הוא מקורי בתוכנו ובדרך שבה הוא מתמודד עם היותו "דור שני" לשואה. אביו של מישל, מספר אישי במחנות 177789 חי את חייו בצל השואה. המרק שאשתו מגישה לו מזכיר לו את המרק הטעים שאכל באושוויץ, הצלחתם של ילדיו בלימודים היא מכה אנושה להיטלר צורר היהודים, מרק הקרופניק הוא מאכל תאווה ועוד ועוד. דרך חייו החוזרים לחוויות השואה חיים גם בני משפחתו ובמיוחד מישל, הנער שגדל בצל אביו וספג לתוכו חוויות שמעולם לא חווה בצורה ישירה. הבן הפך לקריקטוריסט שמיטב להביע את עצמו באיורים ובטקסט הנלווה אליהם. רק מי שגדל כדור שני יכול "להרשות" לעצמו להתבטא ואף לצחוק מדברים הקשורים בשואה.
הספר מערב את העבר הרחוק (של האב) עם העבר הקרוב (של הבן) וההווה של משפחתו. האב שהפך עם השנים לדמות מייצגת של היהודי בשואה, מוזמן לאירועים שונים והופך לדמות הרואית עד שגם הוא מתרכך מעט ובשולחן המשפחתי הרשה לעצמו לברך על ה"שואה-רמה"...
ספק חזק, חובה לכל הדור הראשון לשואה שחוו אותה, שדרכו אולי יבינו את השפעתה על בני משפחותיהם, לבני הדור השני שחשבו שהם "לא היו שם" וכל מי שתולדות העם שלנו מדברים לליבו.
- הדור השני מישל קישקה, חרגול ומודן מוציאים לאור, 2013, 105 עמודים.
כמה השוואות בין אוסטריה לישראל לא ממש מחמיאות לנו
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
