|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רומן בפרקים: הכל אמיתי, והכל קרה. העובדות קצת שונו - והדמויות קצת טושטשו. אבל כולם מכירים אותם - את השופטים הלא-חכמים ואת עורכי הדין הלא-ישרים-במיוחד ואת המפכ"ל שקומבינות רוחשות בליבו ואת הפוליטיקאים שמחפשים ריגושים בדירת-מסתור, ובעיקר את הנשים החזקות שמשחקות בגברים חלשים. ויש גם ראש ממשלה שעומד בראש המערכת
|
"יש לי זכויות. אני רוצה לדבר עם אשתי. וגם עם העורך-דין שלי...", זעק מרציאנו לעבר השוטרים.
"הלו, תירגע. יש כללים. עורך-דין - כן. אישה - לא..."
"אתם עוד תשלמו על זה... אני אצא זכאי - ואתם תאכלו חרא..."
"אל תדאג... אנחנו נסתדר..."
"אני אביא עורכי-דין מחו"ל..."
"מה, באמת...? למה, מה, דני בן-אור כבר לא מספיק טוב בשבילך?..."
הרצל מרציאנו לא אהב את התשובות האלה. האזיקים על ידיו הענקיות לחצו. "אל תדאג", גיחכו השוטרים במשרדי בזל"ת, "עם השנים האזיקים יתרחבו, כמו בגדים ישנים, ותרגיש הרבה יותר בנוח". אבל ראשו של מרציאנו לא היה נתון להתבדחויות של השוטרים.
הוא רצה לדבר עם תנחום, מי שיצא מן החדר במלון דקות לפני הפריצה של השוטרים, והוא רצה, בעיקר, לדבר עם יעלה, אשתו, קרת-המזג, שהפכה לשותפתו ולאשת-סודו.
היו להם תאומות - והא אהב אותן, את כל השלוש, יותר מאשר את חייו. הוא בוודאי לא רצה שגורל ילדותיו יהיה כגורלו-שלו בעת שאביו שהה בבית-הסוהר.
זה לא קרה לו בעבר. ביתו המבוצר במושב הנמצא קרוב לירושלים, המרושת במערכת התראה מתוחכמת, הפך בבת-אחת למקום שבו הוא הכי אהב לשהות.
לא עוד מועדוני לילה; לא עוד בילויים מוטרפים בחברת צעירות שתויות שאותן הוא מצא בבוקר במיטתו זרוקות כמו בובות-גומי שיצא מהן האוויר.
יעלה הפכה לכל עולמו.
|
| תאריך:
|
19/11/2014
|
|
|
עודכן:
|
19/11/2014
|
|
חיים משגב
|
|
ההזכרות - בטעמים, בריחות, בנופים, ובדמויות אשר ליוו את ילדותו, שבות ופוקדות את המשורר אשר מעלה בספרו האוטוביוגרפי 'ימים ולילות' את תמצית היות האדם. (ע' 32) "איך": ...אֵיךְ מָקוֹם הוֹפֵךְ פִּתְאוֹם תְּמוּנָה/וַאֲנָשִׁים אֵיכָה הוֹפְכִים דְּמוּיוֹת /וְהַכֹּל הוֹפֵךְ פִּתְאוֹם לְזִּכָּרוֹן/ אֲשֶׁר הִנַחְתָּ אַךְ הָיּוֹם/וּכְבָר נוֹסְעִים בְּמִנְהָרָה/דְּמוּיַת חֲלוֹם// כִּי כָּךְ עוֹלָם פֶּתַע נָסוֹג אָחוֹר/וְזֹאת עִירְךָ נֶעֱזֶבֶת כָּךְ פִּתְאוֹם/יוֹצֵא בְּיוֹם בָּהִיר מִבַּיִת/אֵלָיו שׁוּב לֹא תַּחֲזוֹר/בְּכִיסְךָ דַּרְכּוֹן שֶׁבּוֹ כָּתוּב/לְלֹא חֲזֹר"... (כל השיר)
|
|
|
|
|
"ההחלטה לגרום למעצרו של מרציאנו בתואנות-שווא התקבלה משום שבנסיבות שנוצרו לא נותרה כל ברירה אחרת. לאחר שנודע שהוא עוקב אחר דירת-המסתור כדי לאסוף אינפורמציה על סנגורו, דני בן-אור, ולאחר שהתבררה מידת המעורבות שלו, או של אשתו, בחיבורים שנעשו עם בתו של השופט ירוחם רבינוביץ, לא נותרו הרבה ברירות. עם מעצרו של מרציאנו, רותי רבינוביץ נשלחה לחו"ל, כשהיא נושאת בגופה סמים, אז מה עוד ניתן היה לעשות ? הרי היה ברור שתיעשה פנייה אל אביה", כך ניסה המפכ"ל להסביר את מעשיו, לאחר שכל הפרשה הסתיימה, בוועדה המיוחדת; לא זאת שהקים היועץ המשפטי לממשלה לבדיקת מחדליה של המחלקה לתפקידים מיוחדים, אלא זאת שהוקמה לבחינת התנהגותו-שלו בכל הפרשה.
|
|
|
|
|
"אין מונה לחלומות" ספרה החדש של המשוררת גאולה הודס-פלחן, הוא ספר שרב הנסתר על הגלוי בו. הוא כתוב בלשון חידתית ורצוף במראות שאינם שגרתיים בחיי היום-יום. כבר בכותרות של הספר, מבטיחה המשוררת שהספר עוסק בחלומות והדבר מצריך בדיקה של מושגי השיר במונחים של פענוח חלומות.
|
|
|
|
|
המדיה החדשה מציעה לילדינו מידע רב, מודלים רבים של התנהגות ותקשורת חברתית מסוג חדש. מצד אחד, הרשתות החברתיות כגון: פייסבוק, טוויטר, ווטס-אפ ודומיהן, פותחות בפני ילדינו מרחבים חדשים להתפתחות אישית וחברתית, ומצד שני, הן חושפות אותם למציאות מורכבת יותר מאי פעם, לטשטוש גבולות בין פרטי לציבורי, בין אינטימיות לשיתוף, בין הסתגלות לנורמות סביבתיות לבין בחירה אוטונומית. מלבד הזדמנויות חדשות, יש בהן גם סיכונים חדשים אשר לא ידענו בעבר.
|
|
|
|
|
כחודש לאחר ההכרזה על זכייתו בפרס נובל לספרות לשנת 2014, רואים אור בעברית (לראשונה, ובספר אחד) שני רומנים חדשים של פטריק מודיאנו: "בבית הקפה של הנעורים האבודים" ו"עשבי הלילה". שני הרומנים המכשפים האלה מציגים את סוד קסמו וייחודו של מודיאנו, ומעידים על הסיבה שבזכותה הפך לסופר מוערך כל-כך ברחבי העולם.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
