התקשורת מספרת לנו שכ-190,000 ניצולי שואה חיים בישראל כיום וכי לכשליש מהם ישנן בעיות כלכליות הדורשות פתרון מידי. ניתן להניח בברור, כי כל ניצולי השואה הללו הינם קשישים וכי רובם התחילו חייהם לאחר השואה כילדים.
המדינה השקיעה בשיקום בניצולי השואה משאבים רבים, מעל ומעבר לפיצויים שנתקבלו מגרמניה. רובם של ילדים אלו, כמו כל אזרח ואזרחית בארץ, למדו ועבדו וגידלו משפחות, אבל כמותם מצבם של כל הקשישים בני גילם בישראל, שגם פה לכשליש מהם ישנם חיים לא קלים מבחינה כלכלית.
מדוע אם כך שתעשה בארצנו הפליה בסיוע בין קשיש לקשיש על בסיס השואה כאשר במרבית המקרים הדבר אינו רלוונטי לכלכלת האדם או בריאותו, הרי המדינה לא אשמה בשואה, המחויבות של המדינה היא לסיוע לכל הקשישים בארצנו הנזקקים לסיוע.