דבריו של עו"ד רם כספי בראיון למוסף הארץ מוכיחים כי יש לו מעצורים חלשים (מוסף 21.9.06 ). הוא מעיד על עצמו כי היה בין המשכנעים את אולמרט לתת את תיק הביטחון לעמיר פרץ, במקום את תיק האוצר, תיק שבעלי ההון לא רצו שיופקד בידי פרץ.
יש כאן עדות ישירה מפי בעל הדבר עצמו על התערבות בעלי ההון במינוי אדם חסר כישורים רלוונטים לתפקיד שר ביטחון - תפקיד רגיש ביותר לבטחון המדינה. זאת שערוריה בלתי נסבלת.
קשה להעלות על הדעת תוצאה חמורה יותר מהקשר הלא תמים בין הון לשלטון. המינימום המתחייב הוא שדלתות לשכות השרים תהיינה להבא סגורות בפני האדון רם כספי. רם כספי לא רואה שום פסול בקשר בין הון לשלטון.
מבחינתו אין בכך פסול, אך מבחינת האינטרס הציבורי יש כאן רקבון שצריך להיות מטופל ביד ברזל. רם כספי לא מהסס לתת גם עצות מדיניות כאילו היה יועץ מדיני או אסטרטגי.
מר כספי הוא עורך דין פרטי. לא ידוע שיש משהו בלימודי המשפטים שהופך אדם לאסטרטג ביטחוני או למדינאי. מאיפה שגעון הגדלות הזה? מה התוצאה של עצותיו עורך דין אחר, דב ויסגלס, שחשב כי הוא אסטרטג ברמה הלאומית?
זחיחות הדעת של מר כספי, חוסר הבושה ועזות המצח יחד עם קשריו במערכת השלטון, צריכים לעורר דאגה רצינית אצל כל אזרח בר דעת.
רק, לכאורה, לפי שעה
