|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אפילו פלאי הטכנולוגיה צריכים בסיס נכון
|
|
במוסף סוף השבוע האחרון של מעריב פורסמה כתבה המתארת מערכות טכנולוגיות המאפשרות תהליך מהיר ויעיל של קבלת החלטות בצבא היבשה. ניתנות בכתבה דוגמאות כמו ניהול הזעקת אמבולנסים במד"א, למשל. הכתבה גם מפרטת איך ניתן היה להגיע להחלטות טובות ונכונות בתהליך הזה במלחמת לבנון השניה (האחרונה?) אם היו משתמשים במערכות אלו.
טוב ויפה.
רק שכדי שטכנולוגיה תעבוד ותשיג את המטרות שהגדירו לה יוזמיה ומפתחיה, יש צורך שלמשתמשים יהיה רקע מתאים ובעיקר צרכים מתאימים. למשל: השימוש הנרחב במנועי החיפוש יכול לשרת רק אנשים המעוניינים לחפש מידע או נתונים. אנשים שחיפשו בעבר בספרים, בעתונים, בספריות ציבוריות משתמשים היום במנועי החיפוש. מי שלא מעוניין במידע ולא מחפש מידע לא יכול בכלל ליהנות מהטכנולוגיה המשוכללת הזו. דוגמא נוספת: השימוש בתוכנת ה-"EXCEL" הוותיקה והטובה לא משרת את מי שלא צריך לקבל החלטות, כי זוהי תוכנה המסייעת לקבלת החלטות. למה אני חותר?
לכך, שתהליכי קבלת החלטות המבוססים על נהלים שנקבעו מראש (כפי שמפורט בהסבר על הטכנולוגיות ההן) לא מתקיימים במקום שבו אין בכלל נהלים כאלה, או שהנהלים הם פרטיים, זמניים, לא מחייבים ולא אוניברסליים.
זה המצב בצבא היבשה, שאותו אמורה הטכנולוגיה הזו לשרת. הסיבה לכך היא שצבא זה מתפקד כ"אגד צבאות" המנסה להתחפש לצבא אחיד, ללא הצלחה יתרה. בצבא היבשה יש שלושה פיקודים מרחביים, פיקוד עורף אחד (מיותר לחלוטין, אבל זה כבר נושא לסיפור אחר), עוד כמה זרועות ומז"י שאיננו זרוע אלא "כאילו זרוע". כל אחד מהפיקודים ומהזרועות הללו מנוהל באופן עצמאי על-ידי אלוף משלו, שאיננו כפוף לשום אלוף אחר, אלא ישירות לרמטכ"ל, שהוא אומנם "מפקד צבא היבשה" אבל רק על הנייר. אין לו בכלל מטה שיקבע נוהלים וימסד תהליכים (המטה הכללי איננו "מטה צבא היבשה" אלא מטה כללי של כל הצבא, כשמו כן הוא).
זהו מצב לא נורמלי שנמשך שנים רבות והוא מקור ושורש הרע לכל החוליים של צבא היבשה הזה. לא רק במלחמת לבנון השניה אלא בכל המלחמות הקודמות, באינתיפאדות למיניהן ובאירועי הבט"ש - לא הייתה אחידות בתפקוד, לא היו תהליכי הפקת לקחים נכונים, לא היו תהליכי קבלת החלטות נכונים. למזלנו לפעמים זה נגמר בטוב כי החיילים הפשוטים והמפקדים הזוטרים הצילו את המצב, לפעמים זה נגמר רע ובמלחמה האחרונה זה הוצג במלוא מערומיו.
התהליך הנכון יהיה להקים את זרוע היבשה (בדומה לזרועות האוויר והים) שבראשה יעמוד אלוף (מפקד מז"י, למשל, שיהיה באמת מפקד זרוע ולא רק מנהל ארגוני) עם מטה צבא היבשה, לבטל את הפיקודים והזרועות האחרים שאין ביניהם שום כפיפות ארגונית (אפשר להסתדר מצוין עם אוגדות מרחביות ולוחמות ועם חטיבות ארגוניות המנוהלות על-ידי תתי אלופים, ככה גם ייחסך כסף רב בעלויות האלופים ולשכותיהם), ואז לקבוע נהלים ולמסד תהליכים נכונים של בניה והפעלת הכוח, של הפקת לקחים ויישומם, של קבלת החלטות באופן ענייני וגם להשתמש לתפארת ישראל בכל הטכנולוגיות היפות והמשוכללות שנועדו לסייע בכך.
בדומה לכך ובלי קשר (ואולי כן?) לצה"ל, יש גם לבצע שינוי מבני בשיטת הממשל במדינת ישראל. צריך לבטל את המשטר הקואליציוני המאפשר לרסיסי מפלגות קיקיוניות להשפיע על חיינו הרבה מעל ומעבר לחיוניותם ולצורך האמיתי בהם והטומן בחובו את מרבית יסודות השחיתות הפורחים אצלנו היום תחת כל עץ רענן. הגיע הזמן למסד שיטת ממשל המאפשרת שלטון יציב המסוגל גם לתכנן ולבצע לטווח ארוך ולהביא כתוצאה מכך לתהליכי קבלת החלטות נכונים יותר באופן שישפר לאין ערוך את הניהול והביצוע של כל המערכות אצלנו.
|
| תאריך:
|
11/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2007
|
|
גיא רפאלי
|
|
אפילו פלאי הטכנולוגיה צריכים בסיס נכון
|
|
ברצוני לספר לכם הפעם על אפליה המתרחשת בימים אלה. בשנת 2007 ייצא לדרך המבצע של משרד השיכון ומשרד האוצר על רכישת הדירות בדיור הציבורי על-ידי הדיירים אשר מתגוררים בדיור הציבורי, כמו החברות: עמידר, עמיגור, חלמיש, שקמונה, פרזות וחברות אחרות. ובכן, מהי האפליה? דייר אשר מתגורר בדירתו ארבעים או חמישים שנה, אין מחשיבים לו את וותק מגוריו. לעומת זאת, דייר אשר גר בדירתו רק שלוש שנים ויש לו שני ילדים, יקבל 80% הנחה ברכישת הדירה. לעומת זאת, אותו דייר אשר גר חמישים שנה, יקבל בין 5%-20% הנחה. לכן, אני רוצה לפנות לכל הדיירים אשר גרים שלוש שנים ויש להם שני ילדים או ילד אחד – לגשת ולרכוש את הדירה, וממשרד השיכון אני מבקש לתקן את האפליה.
|
|
|
|
|
דיון מהיר שנערך בוועדת הכספים לא הביא לתוצאה המתבקשת. לאחר מקח וממכר ולחצים מאיימים של היו"ר ח"כ יעקב ליצמן הצליחה הוועדה "לגרד" רק 9 מיליון ש"ח מתוך 30 מש"ח הנחוצים למכשירי הליכה שיקומיים (פרוטזות ועוד).
|
|
|
|
|
נאמר במקורותינו שפני הדור כפני הכלב. כאשר אדם מוליך את כלבו, הכלב נוהג ללכת תמיד לפני האדון. עם זאת, כשהשניים מגיעים לצומת דרכים, הכלב נעצר וממתין להחלטת בעליו לאן לפנות. בדיוק בנקודה זו אגיע לנמשל – ממשלת ישראל רצה קדימה בלי סוף ובלי כל מחשבה לאן היא הולכת. כאשר היא תנסה לעצור, היא לא תדע לאן לפנות, כי אין לה בעלים אמיתיים. רבותי הקוראים, ברצוני לומר לכם, שכל ממשלות ישראל בחרו בדרך זו על-מנת למשול. אנו האזרחים הולכים לקלפיות אחת לשנתיים וזה אומר את הכל. הגיע הזמן שיקום מישהו מהממשלה ויאמר "רבותי, ישנה דרך פשוטה והיא דרך השלום" ולכן כלל לא מאוחר. צריך לפתוח בשיחות שלום עם כל המדינות השכנות וגם עם המדינות הרחוקות.
|
|
|
|
|
כולנו זוכרים את השיר "אין כמו יפו בלילות", ואוסיף שגם אין כמו יפו בימים!.
|
|
|
|
|
בבית העלמין בקיבוץ עין החורש השתתפו בטקס הקבורה 250 איש. עמוס ביקש להיקבר סמוך לאביו מרדכי מלר, ממייסדי קיבוץ עין החורש. באופן סמלי באותו יום שבו הלך לעולמו עמוס מלר בן 69, נפטר מדום לב גם המו"ל שלו ירון גולן בן 58.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יהיה אשר יהיה לא נברח ולא נסתגר ולא נתחבא  בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
