הצעה לשינוי שיטת הממשל בישראל

לאחר הבחירות שנערכו בשבוע שעבר נוצרה תחושה ששיטת הממשל חייבת להשתנות. בתחילה אציג את השיטה הנהוגה בישראל ואחר-כך אביא את השיטות שהוצגו לעיל על-ידי "המכון הישראלי לדמוקרטיה" ועוד.

השיטה הנהוגה בישראל הינה דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומד נשיא אשר סמכויותיו מוגבלות ומשמש בעיקר כסמל. הנשיא מטיל בידי חבר הכנסת שיש לו את הסיכוי הרב ביותר להרכיב ממשלה. הממשלה חייבת לקבל אישור מהכנסת.

הכנסת היא בית המחוקקים הישראלי, מורכבת מ-120 ח"כים ומשמשת למעשה כנציגי העם אשר בוחר בה בבחירות כלליות.

הציבור בוחר את נציגיו בשיטה רשימתית אשר נבחרת בבחירות מקדימות בידי המפלגות השונות. מפלגה אשר עברה את אחוז החסימה נכנסת לכנסת.

"המכון הישראלי לדמוקרטיה" מדבר בעיקר על שני פרמטרים לשינוי שיטת הממשל: העלאת אחוז החסימה מ-2% כיום עד ל5% כפי שנהוג בגרמניה למשל. ומעבר מבחירות יחסיות לבחירות אזוריות שבהן כל אזור בוחר מספר נציגים שנקבע מראש, ואלו הם הנציגים שמייצגים את העם ולא כפי שקורה היום שהנציגים מנוכרים לעם שבחר בהם.

כמו-כן קיימת שיטה רובנית בה ראש המפלגה הגדולה ביותר הוא ראש הממשלה מבלי להיות תלוי בגורם זה או אחר, וכן שיטה מעורבת שבה בוחרים בשתי פתקים (פתק אחד לבחירת פרלמנט פתק שני לבחירת ראש ממשלה).