נתניה סמל

כרגיל, הטריגר לכתוב, בא לי בעקבות אירוע אופייני למחדל אצלנו בנושא הפשיעה והפעם, מהאירוע האחרון שהתפרסם היום. בנתניה שלא יורדת מהחדשות, איש גרוש עלה לדירת גרושתו, תקף אותה ואת מי שהיה איתה. המיוחד לענייננו שהתוקף הגיע לדירה על-מנת לתקוף, באמצעות טיפוס מבחוץ, באמצעות חבל. כבר היה בעבר מקרה פשיעה של טיפוס מבחוץ (לא בנתניה) וביצוע אונס.

המיוחד לעניינו שלו היו שוטרי מקוף אפילו ב"חיתוליהם", היה זמן להבחין בהתרחשות שלפני ואחרי ביצוע הפשע.

ראש עיריית נתניה, ידועה בהישגיה ותעוזתה שראויים לשבח, אם הייתה כבר מזמן - עקב האירועים ה"צפופים" בעירה - לוקחת יוזמה ומטלטלת את האחראי לבטחוננו שיש לו הרבה מה לעשות גם מחוץ לנתניה ושניהם היו צריכים להפעיל את שוטרי המקוף.

נושא שוטרי המקוף שהועלה לא אחת ב"במות" הקיימות (אלה מה שיש), משום מה, הקובעים בחיינו ולעיתים קרובות "חיינו" תרתי משמע, מתיחסים לאירועי הפשיעה הקשים והרבים, כאילו הם לא מתבצעים כאן אלא במיקרונזיה. אני כבר לא מתיייחס לנושא נציגי הציבור שאין תלות בין היבחרם והציבור ש"בחר" בהם, אבל בכל זאת עקב המציאות שלנו שלו היה מקרה אחר שדורש תשובה מהירה כמו מקרה חירום, או אז, מיד היו כספים, לתת תשובה הולמת.

מאחר שהבעיה היא כסף, אפשר היה להוריד או לצמצם הוצאות הקשורות ברבנות ומה שהיא אוחזת בסביבתה. עם כל הכבוד, אם אנחנו לא נעזרים בידי מי שלמעלה, כדי לטפל במה שקורה למטה, יש להוריד או לצמצם כספים שהוא או נאמניו מקבלים כאן ולהעבירם גם הם למטה, לשוטרי מקוף למשל.

כך או כך, התפתחות העניינים אצלנו, במוקדם או מאוחר, תחייב להציב שוטרי מקוף.