לצד זירות הלחימה הקלאסיות - הזירה הצבאית (הקונבנציונאלית והבלתי-קונבנציונאלית) והזירה המדינית הישירה - מתפתחות כשוות-משקל זירות הלחימה של הסייבר, הכלכלה, והתקשורת. תכלית השימוש בכל זירות הלחימה השונות, היא השגת יעדים מדיניים-פוליטיים. ללחימה המתנהלת בכולן יחדיו ובכל אחת מהן, כשהיא לעצמה, יכולת היזק עצומה לישראל. לצדן, תוססת גם הזירה המשפטית הבינלאומית, עד לאחרונה בולטת פחות מהאחרות, והפלשתינים ותומכיהם מיטיבים לעשות בה שימוש אינטנסיבי נגד ישראל, במימוש צעדים או באיום לממשם. בין היתר, מדובר בהחלטות בעצרת הכללית ובוועדות האו"ם; מינוי דווחים מיוחדים (Special Rapporteurs) מטעם האו"ם ל"שטחים הכבושים"; הקמת ועדות חקירה לבחינת פעולותיה הצבאיות של ישראל; תביעות משפטיות אזרחיות ופליליות בבתי משפט מדינתיים ברחבי העולם, תוך שימוש בסמכות השיפוט האוניברסאלית; פנייה למוסדות שיפוטיים בינלאומיים דוגמת בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).