משפט הקופים

משפט הקופים -

במהלך שנות ה-20 שקעו רוב האמריקנים בחומרנות מתוך תחושת ביטחון שהעולם, שבו הם חיים, מגשים את החלום האמריקני. תקופה זו צוינה בשיגשוג אצל המעמד הבינוני ואפילו אצל במעמד הפועלים. גישה זו הביאה לשינויים במערכת הערכים החברתית-מוסרית, אשר את השפעתה ניתן היה לראות גם בערכי הדת.

במהלך שנות ה-20, התפתחו שתי מגמות מנוגדות: האחת - נטייה הולכת וגדלה להתרחק מהדת, בעיקר בקרב בני המעמד הבינוני והאינטלקטואלים; והשניה - תחיית הפונדמנטליזם הפרוטסטנטי, בעיקר בדרום החקלאי, אך גם בערים.

במובן מסוים היתה המגמה השניה תוצאה של הראשונה. בתקופות הקדומות, המגמה היתה שיש לקשור בין חיי הדת לבין הגישה הליברלית פרוגרסיבית. אך ככל שהאינטלקטואלים נעשו אדישים לדת, כך נחלשה המגמה הליברלית בתחום זה. בקהילות רבות התחזקה השפעת הפונדמנטליזם, אשר טבע שיבה לדת ותקף מגמות ליברליות מודרניות. הפונדמנטליסטים פעלו על-מנת לטהר את מוסדות החינוך הדתיים מהשפעה ליברלית.

אחד האירועים הממחישים ואף מסמלים מגמה זו של קנאות דתית היה מה שזכה לכינוי: "משפט הקופים", שהתקיים בשנת 1925 בעיר דייטון במדינת טנסי. כתוצאה מלחץ כבד שהפעילו אנשי דת קיצוניים, אסרה מדינת טנסי על בתי הספר הציבוריים ללמד את תורת האבולוציה של דארווין, שנחשבה בעיני קנאי דת ככפירה. ג'ון סקופס, מורה, החליט להפר חוק זה, כדי להעמיד את שאלת חופש האמונה והדעה במיבחן. משפטו עורר עניין לאומי ממדרגה ראשונה. בסופו של דבר לא התקבלה כל החלטה לביטול החוק.