"המלחמה היא אבי הכל"

מאז תחילת הציביליזציה הנוכחית, הגברית, המיתולוגית, הפוליטית, המבייתת, הצבאית, הייתה לצבאות ולמלחמות השפעה גדולה על בני-אדם, יחידים וקבוצות, יותר מכל תופעה אנושית אחרת. זאת, מפני שהתפתחות האנושות הייתה תלויה בקיומן של מערכות הפוליטיות (מדינות), ואחד התנאים ההכרחיים לשרידותן של מדינות הוא צבאות ומערכות ביטחון המונעים את התפרקות המדינות אך סוחטים את לשדן למען שרידותם שלהם ובכך מאיצים את תהליך הסתאבותן. בציביליזציה הנוכחית גרמו המלחמה מוות בטרם עת של אנשים בריאים, והרעו את מצבם של אנשים בריאים אחרים יותר מכל גורם אחר הנתון לשליטת האדם, ויותר מכל אסון טבע בעשרת אלפים השנים האחרונות. מערכות הביטחון בלמו חשיבה חופשית, בעיקר זו הקשורה למערכות אנושיות, הזיקו לתרבות הדמוקרטית, עיכבו את התפתחות התרבות האנושית אפילו במה שנוגע לשכלול ולייעול תפקוד הצבאות בכלל ובמלחמות בפרט.

הפילוסוף היווני הרקליטוס כתב במאה החמישית לפני הספירה בספרו "על הטבע": "המלחמה היא אבי הכול, היא המולכת בכול, היא בוראת אלים, היא בוראת אנשים, היא משעבדת, היא משחררת". הרמב"ם, ב"איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא", כתב: "וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם. ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו."

מלחמת השרידות בין המינים היא הבסיס לתורתו של צ'רלס דארווין, שהייתה מאז אמצע המאה התשע-עשרה, התיאוריה המרכזית והמאחדת של הביולוגיה. מבלי שדחקה את התיאוריה של דארווין, הצטרפה אליה אחרי תשעים ושמונה שנים תיאוריה מרכזית ומאחדת של הביולוגיה המולקולרית, שנוסחה על-ידי פרנסיס קריק.¹ התיאוריה הזאת קבעה: לאחר שהועבר מידע לתוך חלבון, אין הוא יכול עוד לצאת ממנו. ביתר פירוט, העברת המידע מחומצה גרעינית לחומצה גרעינית, או מחומצה גרעינית לחלבון, היא בגדר האפשרי. אולם העברת מידע מחלבון לחלבון או מחלבון לחומצה גרעינית איננה אפשרית. המימד המולקולרי והתת-מולקולרי מאופיין על-ידי מלחמות לא פחות מאשר מימד הניסיון האנושי.

המלחמה בשדות קוואנטים בין חלקיקים קטנים, הנתונים בתנועה מתמדת, המושכים זה את זה ממרחק קטן, אך דוחים (לוחמים) זה את זה כשדוחסים אותם זה לתוך זה, היא ההסבר של הפיסיקאים לשאלת החומר שממנו עשוי היקום. הפיסיקאי היינץ פייגלס כתב בספרו "הצופן הקוסמי": "המרחב הריק מורכב למעשה מחלקיקים ומאנטי חלקיקים הנוצרים ונשמדים באופן ספונטני. כל הקוונטה שהפיסיקאים גילו או יגלו אי-פעם, נוצרים ונשמרים במלחמת גוג ומגוג של הריק".

הרי נתונים אחדים:

בשלושת אלפים וארבעה מאות השנים האחרונות היו רק מאתיים שלושים וארבע שנים ללא מלחמות גדולות. בשנת 2022 הוציאו מדינות העולם 2.24 טריליון דולר על תחומי צבא וביטחון. בין מדינות אפריקה שמדרום לסהרה התחוללו שלושים ושלוש מלחמות. מלחמת ארבעים השנים שבין 1952 ל-1992 ובהם נהרגו יותר משבעה מיליון בני אדם. מלחמת וייטנאם עלתה למשלמי המִסים האמריקנים שלוש מאות מיליארדי דולר שחלק ניכר מהם נכנס לכיסם של יצרני אמצעי לחימה. ארצות-הברית לא השיגה אף לא מטרה אחת במלחמה ההיא. המוניטין של המנהיגות הפוליטית והצמרת הצבאית בארצות הברית נפגעו מאוד. היה זה מהלך אמריקני אנטי-שרידותי שנעשה משום שמקבלי ההחלטות והאסטרטגים של מעצמת-העל הזאת לא הבינו דבר וחצי דבר בהוויית הצבא והמלחמה. אקורד אירוני לאותה מלחמה נשמע עשרים שנה אחרי סיומה: אזרחי ארה"ב בחרו לנשיאם את ביל קלינטון למרות שבמערכת הבחירות האשים אותו מתחרהו, הנשיא ג'ורג' בוש, בהתחמקות ממלחמה בווייטנאם. בחירתו של סרבן מלחמה לנשיא מלמדת מה דעתם של רוב האמריקנים על אותה מלחמה, על המנהיגות האמריקנית שהסתבכה בה ועל המפקדים האמריקנים הבכירים שפיקדו עליה.

במחצית 1991 חיזרו מנהיגי ברית-המועצות על פתחי בירות המערב וביקשו נדבות בעשרות מיליארדי דולרים כדי למנוע התמוטטות כלכלית וחברתית במדינתם וכדי להציל את תהליכי הליברליזציה והדמוקרטיזציה במעצמת העל ההיא. אף-על-פי-כן מנה צבאה של ברית המועצות באותו זמן כארבעה מיליון מגויסים, ותקציב הביטחון שלה ב-1990 היה 114 מיליארד דולר למרות ששום מדינה לא איימה עליה ולא תכננה להתקיפה. לו הושקע סכום זה בכלכלה ובחינוך ולא בצבא, היה לברית המועצות סיכוי להמשיך להתקיים.

הקשר בין נתונים אלה להתמוטטותה של ברית-המועצות היה ברור לא רק לאנשים מחוץ לברית-המועצות אלא גם לתושביה ולמפקדי הצבא הממורמרים. ב-1990 פרסם העיתון הרוסי "אוגניוק" מכתב מאת לוטננט קולונל ו. סרגייב: "מדוע נשמרים בסוד גם השמות של אלה אשר אחראים לבזבוז כספים שהלכו לייצר עשרת אלפים טנקים, שמונת אלפים וחמש מאות מערכות ארטילריה ושמונה מאות ועשרים מטוסים שאנו משמידים היום, משום שאין בהם צורך?". מפקדים בכירים רבים בצבא ברה"מ ניסו למנוע את ייעול צבאם וצמצומו ואת השמדת "הפילים הלבנים" (אמצעי לחימה מיותרים), כדי למנוע הלכי-רוח ביקורתיים כמו זה של סרגיי וכדי להבטיח את שרידותם האישית.

ברב-שיח על ביטחון ודמוקרטיה שהתקיים באוניברסיטת תל אביב במארס 1990, טען ד"ר יורם פרי, שערך אז את העיתון הסוציאליסטי "דבר", שהמצב הביטחוני משפיע יותר מכל גורם אחר על אופיה של החברה הישראלית ועל המשק הישראלי, ולכן יש בישראל "סוציאליזם של מלחמה". פרופ' דניאל פרידמן כתב שבגלל השירות הצבאי הממושך של גברים רבים, ירדו רמת ההשכלה הגבוהה ורמת המחקר המדעי בישראל ושהזמן שמקדיש הישראלי בעל הכישרונות לצבא, ארבע עד שש שנות שרות, הוא הזמן החשוב והנחוץ ביותר להתפתחותו כמדען. רבים מהגברים הישראלים משרתים בצה"ל שבע עד תשע שנים. שירות המילואים הממושך מעודד הגירה לחו"ל ובריחת מוחות מישראל ומונע עלייה של יהודים לא מעטים מארצות הרווחה.

הסוציולוג הפוליטי הישראלי פרופ' ברוך קימרלינג כתב: "כל מלחמה היא בראש ובראשונה חוויה דורית, בדומה למהפכות גדולות או לגלי הגירה המוניים. זאת חוויה של דור סוציולוגי, ולאו-דווקא כרונולוגי. כלומר, היא משפיעה, אם כי לא באורח זה, על כל הקבוצות הגילאיות, המעמדיות, האתניות, המיניות והלאומיות שהיו 'שותפות לחוויה'. לא פלא שההיסטוריה העולמית היא בראש ובראשונה 'תולדות המלחמות', ושחלק מן ההיסטוריונים, הסוציולוגים וחוקרי התרבות הישראלית, בדומה לחוקרי חברות אחרות, נוטים לעשות חלוקה לתקופות של חברה זו על-פי מלחמותיה... מלחמות היו מאז ומתמיד גורם לתהליכים חברתיים וזרז שלהם".
________________

בשבוע הבא: דון יצחק אברבנאל; ארסמוס מרוטרדם; לב טולסטוי; ברברה טוכמן; אווילות המפקדים במלחמת יום הכיפורים; חשיבה ביטחונית מיתולוגית; תאלס ממילטוס; המהפכות המדעיות; אין חשיבה על הוויית הצבא והמלחמה; ריצ'רד דוקינס; סטיבן הוקינג; ירמיהו יובל.

1. פרנסיס הארי קומפטון קריק (באנגלית:Francis Harry Compton Crick ; 8 ביוני – 1916 28 ביולי (2004 היה ביולוג מולקולרי וביופיזיקאי אנגלי, שיחד עם ג'יימס ווטסון וחוקרים נוספים גילה את מבנה הדנ"א-, על בסיס עבודתה של רוזלינד פרנקלין. ב-1962 קיבלו ווטסון וקריק פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על התגלית. קריק המשיך לחקור את הקשר בין מבנה הדנ"א- לתפקודו ואת הקוד הגנטי ולאחר שנים עבר לעסוק בחקר המוח. (ויקיפדיה)