עו"ד או עבד?

במדינת ישראל שנת 2006 ישנם למעלה מ- 33 אלף עורכי דין. השנה הצטרפו למקצוע 1,821 עורכי דין "חדשים". רבים מהם מובטלים. לוח המודעות בבית המשפט ברחוב ויצמן בתל אביב, עמוס במודעות של עורכי דין שמציעים את מרכולתם לכל דכפין. "עו"ד בעל ניסיון בהוצאה לפועל, מעוניין להשתלב במשרד באזור המרכז, אפשר בחצי משרה". במודעה אחרת הציעה עו"ד את שירותיה בהכנת כתבי בית דין, "מעוניינת להכין סיכומים בתיקים בתחום מעמד אישי".

זה כבר מזמן לא סוד. עורכי דין רבים מתקשים למצוא עבודה. השוק רווי והביקוש עולה על ההיצע. אין עבודות לכולם. לעורכי דין "חדשים" הכי קשה. בגלל שהם חסרי ניסיון לא רוצים אותם. כשכבר אומרים להם כן, מציעים משכורת רעב ותנאי עבדות מבישים. רובם מסרבים ומחכים להצעה אטרקטיבית.

"אם אתה לא הבן של ואין לך ויטמין פי - הלך עליך", אומר דוד (שם בדוי) עו"ד שקיבל לאחרונה רישיון, ולא מוצא עבודה כבר 3 חודשים. "שלחתי עשרות פקסים ומיילים - ושום דבר. אף אחד לא חזר אלי, ולא הייתי ולו בראיון עבודה אחד. אני בהלם, זה מפחיד. בתקווה שאחרי החגים המצב ישתפר".

דוד לא יודע שעורכי דין חסרי ניסיון הם טרף קל למשרדים נצלניים. ויש רבים כאלה. משרדים בינוניים ומטה שמציעים משכורת רעב ושעות עבודה רבות. על תנאים סוציאליים אין מה לדבר. במקרים מסוימים עורך הדין יתבקש לענות לטלפונים, על תקן פקידה, ולבצע שליחויות.

במשרדו של עוה"ד הכי מפורסם במדינה, (שמו שמור במערכת), עו"ד "חדש" יתבקש לחתום על מסמך שיחייב אותו לעבוד במשרד לפחות 3 שנים. אם יתקבל למשרדו של עו"ד מפורסם אחר (שמו שמור במערכת) ישב בפרוזדור כי אין מקום.

כל עורכי הדין שהתראיינו לכתבה בחרו מסיבות ברורות להיוותר אנונימיים. שירי (שם בדוי) אוחזת ברישיון לעריכת דין בדיוק שנה וחצי. מתוכם 7 חודשים היא מובטלת. "הגעתי למצב של ייאוש. יש לי נתונים טובים, למדתי באוניברסיטה ובכל זאת אני מתקשה למצוא משרד 'נורמאלי'. באחד המשרדים כמעט והתעלפתי כשהציעו לי משכורת של 3,500 שקל עבור משרה של 10 שעות. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. איך עו"ד לא מתבייש להציע משכורת כזו. בשביל מה למדתי משפטים?".

שירי לא לבד. במהלך הכנת הכתבה שוחחתי עם עשרות עורכי דין מובטלים. כל אחד מהם ידע לספר על חבר או שניים באותו מצב. חלק סיפרו ששלחו עשרות פקסים ומיילים ואף אחד לא חזר אליהם. אחרים התלוננו שהגיעו לראיונות והציעו להם משכורת נמוכה מאוד כולל נסיעות, ושעות עבודה רבות, שגובלות בעבדות. רוב המשרדים סירבו לשלם דמי חבר וביטוח ובוודאי שלא חנייה.

"באחד המשרדים הציעו לי משכורת גלובאלית של 4,500 שקל למשרה מלאה, כולל יום שישי אחת לחודש. הייתי בהלם, אמרתי שאני לא מוכן ויצאתי מהמשרד בעצבים", מספר קובי (שם בדוי), שמתקשה לדבריו, למצוא משרד מקצועי עם אווירה נעימה. "משרדים רבים נתנו לי הרגשה של ניצול ואני עוד אחד שעושים לו טובה. הרי יש אלפי עורכי דין כמוני מתחילים שמתחננים לעבודה". קובי לא מוכן לעבוד 12 שעות ביום ולהרוויח משכורת רעב. "עו"ד מתחיל צריך להשתכר מינימום 6,000-5,500 שקל ולא פחות, גם אם השוק מוצף. לא יתכן שסדרן סחורה ירוויח יותר מעו"ד, זה מביש".

עמית (שם בדוי), היה בראיון אצל עוה"ד הכי מפורסם במדינה, (לעיל), והתבקש לחתום על מסמך שלא יעזוב את המשרד לפחות 3 שנים. "המסמך הרתיע אותי. אני לא מוכן לחתום על מסמך שיכבול אותי. שמעתי שהבוס המפורסם הוא איש קשה ולא נחמד, והעדפתי לחפש את מזלי במקום אחר".

רונית (שם בדוי) הגיעה לראיון במשרדו של עו"ד מפורסם אחר. כשהתחוור לה שהמשרד סובל ממצוקת חדרים ותצטרך לעבוד בפרוזדור ללא פרטיות, ויתרה. "הזלזול בעורכי דין צעירים, הוא פשע. לא יאומן שעורכי דין ותיקים מנצלים עורכי דין ללא ניסיון, ורומסים אותם בלי טיפת רגש והתחשבות".

חני (שם בדוי) סיפרה שבראיון הובהר לה שהפקידה עובדת עד 14:00 ולאחר מכן היא תצטרך לענות לטלפונים ולרשום הודעות. "הייתי בהלם, אני עורכת דין ולא פקידה. איזו חוצפה לדרוש שאענה על טלפונים, טוב שלא ביקשו שאשטוף את המשרד. על המקום אמרתי שאני לא מעוניינת ועזבתי את המקום בעצבים".

באחד הפורומים השמיצו עורכי דין מתחילים את עו"ד ד"ר (שמו שמור במערכת): "לפני שנה הייצור הזה הזמין אותי לראיון והייתי בטראומה חודש". עו"ד אנונימי כתב: "הייתי שם בראיון, וזו היתה טראומה. להיזהר!!! לא להתקרב!!! ממש אבל ממש לא מקצועי. המקום הזה זה שיא השפל... בושה למקצוע עורכי הדין". עו"ד אחר הוסיף: "משרד מדכא ואפלולי מחפשים עבד במשרה מלאה". אחד מהם הציע להתאגד ולהגיש נגד הד"ר עו"ד תלונה בלשכת עורכי הדין.

באותו פורום סופר על משרדו של עוה"ד הכי מפורסם במדינה: "מתחלפים שם עורכי דין בקצב רצחני. לך תדע מה קורה שם בפנים". עו"ד שעבד שם כתב: "עבדות, אבל מאוד מקצועית. אווירה לא כל כך נעימה".

אם תשאלו את עו"ד דוד סער, שהוא גם ד"ר לכלכלה ומומחה לביטוח ודיני עבודה, אין מה להתרגש. "אין פסול בכך שמשרד מציע לעו"ד משכורת נמוכה. השוק רווי ואנו חיים בשוק חופשי. אם לעו"ד לא מתאים לעבוד במשכורת רעב שיגיד לא. המעסיק מתיימר לשלם פחות, וזה לגיטימי והעובד רוצה יותר וגם זה בסדר. כוחות השוק פועלים וכל צד מתנהל לפי האינטרס שלו. אני בעד כלכלה חופשית".

עו"ד ד"ר דוד סער, מדגיש את החיוניות בשילוב לימודי משפטים עם תחומים נוספים כגון: כלכלה, מנהל עסקים, חשבונאות ועוד. "עו"ד מתחיל חייב לזכור שאם אין לו ערך מוסף, והוא למד רק משפטים אין לו מה להציע, אין לו ייחודיות והוא לא שווה הרבה. מעסיק יעדיף עו"ד משודרג שיתרום למשרד יותר. צר לי על עורכי דין מובטלים, ועוד יותר על אלה שאומרים לא ידענו. כל העיתונים זועקים שהשוק מוצף והאבטלה גוברת, ולא יכול להיות שעורכי דין ייתממו ויגידו שחדש להם שהמצב קשה. אם הם לא קוראים עיתונים, זה חמור".

עו"ד ד"ר דוד סער ראיין לאחרונה עשרות עורכי דין שביקשו להתקבל למשרדו. לדבריו, הוא נתקל בעורכי דין עילגים שהיו חסרי השכלה כללית. "רוב עורכי הדין ברמה נמוכה היו יוצאי מכללות. היו כמובן יוצאי מכללות ברמה גבוהה מאוד. אם עו"ד לא מוצא עבודה אני מציע שילמד תחום נוסף, ישדרג עצמו ויחזור למקצוע בעוד כמה שנים".

עו"ד רון סמוראי, מזכיר חברת איסתא, ראיין אף הוא עשרות עורכי דין למשרדו, וגם נתקל בעורכי דין ברמה נמוכה. "היו בוגרי אוניברסיטה שלא הרשימו אותי ולא רק בוגרי מכללות. אי אפשר להגיד שכל בוגרי המכללות הם ברמה נמוכה. העדפתי בוגר אוניברסיטה ולבסוף העסקתי בוגר מכללה מוכשר ומצטיין".

עו"ד סמוראי מתרעם על תופעת המשרדים הנצלנים שמציעים משכורת נמוכה ותנאי עבדות. "שוק שמנצל עורכי דין, אינו ראוי בעיני ואני לא מסכים עם ניצול. משרד שמציע משכורת נמוכה לעו"ד מתחיל, חוטא לעצמו וחוטא ללקוחות. איזו תפוקה ניתן לצפות מעו"ד שמשלמים לו 4,000 שקל, משכורת רעב, ומעבידים אותו בפרך. לא הייתי ישן בלילה אם הייתי משלם לעו"ד משכורת כזו. יש לי אחריות כלפי הלקוח, וברור שעו"ד כזה לא יתרום למשרד ויחשוב איך לנדוד הלאה למשרד אחר שיטיב את תנאיו. התנהלות נצלנית היא קרקע פורייה לרשלנות מקצועית. בתמורה ל- 4,000 שקל, המשרד יקבל עו"ד ממורמר שהראש שלו לא בעבודה".

עו"ד סמוראי נגד החתמת עו"ד על מסמך כובל. "הדבר לא חוקי ואני לא מאמין בעבודה בכפייה. עו"ד מתחיל אמור להשתכר מינימום 6,000 שקל, בתוספת נסיעות ותשלום דמי חבר ודמי ביטוח. הייתי בהלם כשמרואיינים שאלו אותי אם אני משלם רכיבים אלה. זה אמור להיות ברור".

סמי (שם בדוי) הוא עו"ד מתחיל שיודע, לדבריו, לזהות משרד בעייתי, ממנו צריך לברוח. עד היום הוא היה בעשרות ראיונות בכל הארץ. "בגלל שיש לי נתונים מעולים, סיימתי אוניברסיטה בהצטיינות והתמחיתי במשרד גדול, אני מתקבל לרוב המשרדים, אבל אליה וקוץ בה. הם בינוניים ולא מספיק מקצועיים".

לטענתו, משרד שמחפש עורכי דין בתדירות גבוהה הוא בעייתי. "אם משרד מפרסם כל יום שני וחמישי מודעת דרושים, זה לא סתם. בטח הוא רשלן ולא מקצועי ועורכי דין בורחים ממנו אחרי שהתייאשו. בטוח גם שהאווירה עכורה".

לדבריו, משרד שלא עומד בזמנים, "מייבש" מרואיינים ומתנהג בזלזול הדבר מעיד על חוסר רצינות ומקצועיות. "כשאני מגיע לראיון בזמן ונותנים לי לחכות חצי שעה, אני קם והולך. זה מראה שהמשרד לא מכבד אותי, ואני לא אכבד אותו. כשהתראיינתי במשרדים 'תותחים' קיבלו אותי לראיון על הדקה. זה מצביע על רצינות ושהמשרד מאורגן כמו שצריך".

לדברי סמי, כדאי לפזול למזכירה, אספקלריה של המשרד. "אם השולחן של הפקידה מבולגן, היא עצבנית וממורמרת, הטלפון מצלצל ולא בא לה לענות, זה מראה שיש בעיה חמורה במשרד והוא לא מקצועי ובעייתי - מומלץ לברוח".

סמי כועס שלשכת עורכי הדין לא מסייעת מספיק לעורכי דין מתחילים. "הלשכה מזמינה אותנו למסיבות מטופשות במקום לדאוג לנו לעבודה. צריך להזהיר את הציבור שלא ילמד משפטים. אין עבודה לעורכי דין או לחילופין יש עבודה במשרדים רשלניים ולא מקצועיים שמחפשים עבדים בגרוש. למי שזה מתאים בהצלחה".