פרשת רמון ופרשות אולמרט מצטלבות ומשפיעות זו על זו. ברשימה זו נגלה, כיצד חוקרי אולמרט בפרשת לאומי היו ועודם נתונים באיום מתמיד של הדחה והפללה, וזאת מחמת פעולות פסולות שביצעו בפרשת רמון.
השאלה היא, האם נוכח האיום שבו נתונים, נרתעו חוקרי אולמרט, ובראשם דנינו וקמין, מהמלצה להעמיד לדין את ראש הממשלה אהוד אולמרט בפרשת בנק לאומי, למרות הראיות שהוצגו בפניהם, ולמרות המסרים מצד ראש צוות החקירה, ערן קמין, זמן קצר לפני ההודעה הרשמית, כי יש ראיות להמלצה להגשת כתב אישום.
כדי לעשות סדר בדברים נבהיר להלן את העובדות העיקריות בפרשה:
- ראש האגף לחקירות ולמודיעין ניצב יוחנן דנינו, תת-ניצב מירי גולן, וסנ"צ ערן קמין, הם האישים הבכירים ביותר, מצד המשטרה, שחקרו את פרשת רמון. בשתי הבדיקות שנערכו: האחת נערכה על-ידי השופט (בדימ.) שלום ברנר לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז; והשניה נערכה על-ידי השופט (בדימ.) ורדי זיילר לבקשת שר המשפטים, נמצא כי הבכירים הנ"ל, ובכירים נוספים בפרקליטות, ביצעו, למצער, פעולות פסולות, כאשר הסתירו מידע חקירתי מסנגוריו של רמון, במהלך המשפט;
- בדוח החריף שהגיש זיילר [ראו גם: הדוח המלא של זיילר], הוא מעלה חשד לכאורה לפיו דנינו וקמין (יחד עם אחרים) ביצעו עבירות פליליות, לרבות: הדחה בחקירה, הטעיית בית המשפט, קבלת היתר להאזנות סתר באופן בלתי חוקי (כאשר הודיעו על חשד להדחה בחקירת רמון, כאשר הדבר לא היה ולא נברא), ועוד ועוד. נזכיר, כי ניצב (בדימ.) משה מזרחי הודח מתפקידו כראש אגף החקירות, בשל מעשים אסורים שביצע באופן סדרתי בכמה פרשות (דנינו וקמין חשודים רק בפרשה אחת, ובדרגת חומרה פחותה... [ראו גם: דוח היועמ"ש אליקים רובינשטיין]);
- בתקופה ש"צפו" החשדות הנ"ל נגד דנינו וקמין (ואחרים), ואלה פורסמו בהרחבה בכמה כלי תקשורת, עסקו דנינו וקמין, בין היתר, בפרשת אולמרט-לאומי: דנינו כראש אגף החקירות; קמין כראש צוות החקירה;
- במהלך תקופת החקירה נגד אולמרט, נתונים דנינו וקמין בפני סיכון עצום של הדחה מתפקידם. סיכון זה התחדד עוד יותר לאחר הדוח החמור שכתב זיילר. דנינו וקמין נתונים למעשה בידי שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, שיותר ויותר נראה כזרועו הארוכה של אולמרט. השר פרידמן מגלגל עתה הצעה למנות ועדת חקירה ממשלתית, שתבדוק את הפעולות שביצעו בפרשת רמון. מאליו מובן, כי דבר זה עלול להגביר את הלחץ על אשכי דנינו וקמין.
|
|
|
ערן קמין הודיע: אמליץ להגיש כתב אישום
|
|
שאלת השאלות היא: האם הנסיבות הנ"ל - שבהן דנינו וקמין נתונים בסיכון של הפללה והדחה - השפיעו על החלטת חוקריו של אולמרט, אשר בסופה של חקירה, ולמרות חומר החקירה המפליל לכאורה, הודיעו כי אין ראיות להעמדת אולמרט לדין בפרשת לאומי. שאלה זו מתחזקת נוכח העובדות שלהלן:
- במהלך החקירה נפגש קמין מספר פעמים עם העד המרכזי, ירון זליכה. לדברי זליכה, קמין אמר לו מפורשות, כמה פעמים, כי נמצאו ראיות מפלילות נגד אולמרט, כי הוא ימליץ להגיש נגדו כתב אישום, וכי הוא בטוח שניתן יהיה להרשיע את אולמרט בפרשת לאומי. על עמדה זו חזר קמין בפני זליכה ימים ספורים לפני ההודעה הרשמית, שבה נמסר כי אין ראיות נגד אולמרט... זליכה אמר ל-Nfc כי הדברים נאמרו לו מפיו של קמין "בכמה שיחות מסדרון". לשאלה מדוע שתק ולא אמר דברים אלה בפומבי, מייד לאחר הודעת המשטרה, אמר זליכה כי בכוונתו להציג עדותו זו במסגרת העתירה שיגיש לבית המשפט העליון, אם לא יורה לדור על הגשת כתב אישום נגד אולמרט בפרשת לאומי;
- ממידע שהובא לידיעתי במרוצת החקירה, עולה כי קמין התבטא בחריפות נגד אולמרט, וקבע בפני כמה וכמה גורמים בכירים כי התגלו ראיות מפלילות נגד אולמרט. ובמילים פשוטות: קמין הביע עמדתו לא רק בפני זליכה, אלא גם בפני אחרים, שלא היו צד מעוניין כמו זליכה [ניתנת האמת להאמר: מלכתחילה לא האמנתי שיומלץ ויוגש כתב אישום נגד אולמרט, בפרשת לאומי, שהיא בעיקרה פעילות תוך ניגודי עניינים (הפרת אמונים), בשל אפסותה של התביעה בכל הקשור למיצוי הדין עם ראשי ממשלה מכהנים];
- למרות זאת, בהודעת המשטרה נאמר כי לקביעת המשטרה לפיה "אין תשתית ראייתית מספקת נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לביצוע עבירה של הפרת אמונים", שותפים כל חברי צוות החקירה (כולל ערן קמין, י.י.). עוד נאמר: "צוות החקירה תמים דעים כי חומר הראיות אינו מגבש בהכרח גרסה אפשרית אחת ויחידה, שאין בילתה". הנה כי כן: קמין נתן ידו להודעה רשמית הנוגדת דברים שאמור ימים ספורים קודם לכן. האם שינה עמדתו באופן עצמאי, או שתומרן ו/או נאנס לשנות עמדתו בשל הסיכון האישי שבו הוא נתון בפרשת רמון?
|
|
|
|
החשש: אי-כשירותם של דנינו וקמין
|
|
נושא זה טעון בדיקה של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ושל פרקליט המדינה משה לדור:
- על הפרקליט לדור, בידיו נתון עתה תיק לאומי להכרעה בשאלה האם להגיש כתב אישום, לבדוק מה גרם לשינוי בעמדתו האישית של ערן קמין, והאם קמין חש מאוים עד-כדי כך שהפך עמדתו;
- על מזוז להורות על הפסקת מעורבות דנינו בחקירות - כראש אגף החקירות בכלל, ובחקירות בפרשות אולמרט בפרט (פרשת כרמיה, פרשת מרכז ההשקעות ופרשת המינויים במשרד התמ"ת), וזאת כל זמן שדנינו עצמו חשוד בעבירות פליליות חמורות בפרשת רמון וכל עוד לא בורר הנושא כדבעי (ראו: דוח זיילר).
היועץ המשפטי לממשלה אינו אוהב, אם לנקוט לשון המעטה, את מעורבות השר פרידמן ואת הזמנת הדוח שהוכן על-ידי השופט (בדימ.) זיילר. זו עובדה פשוטה וברורה. ואולם, יטיב מזוז לעשות אם יבחן היטב את מכלול העובדות וירחיק את דנינו מתפקידו (קמין כבר קודם מיאח"ה...), לפחות עד בדיקת הפרשה החמורה שבה הוא מעורב. שכן, החשש הוא כי דנינו יתקשה להפעיל שיקול דעת עצמאי בחקירות נגד אישים פוליטיים בכירים, כל עוד הוא עצמו נתון בפני סיכון של הדחה על-ידי שר המשפטים והשר לביטחון פנים.
חובתו של מזוז להתמודד באומץ לב נוכח העולה מן העובדות, כהוויתן, וזאת כדי להבטיח שהחקירות הפליליות נגד אולמרט יתנהלו באופן מקצועי, ושאלה לא ישובשו על-ידי תמנון רב-הזרועות, הוא אולמרט.
|
|
רמון, אולמרט. זהות אינטרסים
זליכה. קיבל הודעה מפורשת
תפוס כינוי יחודי
כחלוצות אזרחיות עבודתן היא עמוד שדרה מוסרי התורם לחוסנה של החברה הישראלית
