בטקס חגיגי, במסגרת המושב ה-72 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית שיתקיים ביום א' 7 ביוני 2009, תעניק האוניברסיטה העברית תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד לשורה של חוקרים, פילנתרופים ואנשי תרבות, וביניהם שני זוכי פרס נובל - פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' ברט סקמן, ההיסטוריון ומקדם הדיאלוג היהודי-קתולי האב פטריק דבואה, חוקר הספרות הספרדית והשפות הרומאניות העתיקות פרופ' קרלוס אלבר, חוקר התרבות פרופ' בארי שוורץ, המוזיקאי יוני רכטר ונשיאת הסינמטק בירושלים ליה ון-ליר.
פרופ' אברהם הרשקו הוא בוגר האוניברסיטה העברית, ביוכימאי בעל שם בינלאומי וזוכה פרס נובל בכימיה, שמחקרו חולל מהפכה בהבנתנו את מנגנון פירוק החלבונים. בעשור האחרון התבררה תרומתם של מחקריו להערכה של מעורבות מערכת פירוק החלבונים בגרימת מחלות שונות ופיתוח תרופות חדשות לריפוין ומניעתן. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם מגידור, "התואר מוענק לו בהערכה עמוקה על תרומתו הייחודית לחקר מנגנון פירוק החלבונים ולפריצות הדרך שהתחוללו בתחום זה בשנים האחרונות".
פרופ' ברט סקמן, זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 1991, שפרץ דרך בהבנת הבסיס לפעילות החשמלית של תאי עצב ובמיוחד בהבנת מנגנון הפעולה של הקשר הסינפטי בין התאים. מאז הזכייה בפרס הנובל המשיך פרופ' סקמן וחקר את הפעילות החשמלית בתא, מחקר שהוליד שורה של גילויים פורצי דרך. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם מגידור, "התואר מוענק לו בהערכה עמוקה על הישגיו המדעיים המבריקים המסבירים כיצד תהליכים חשמליים וכימיים מוטמעים במערכת העצבים".
האב פטריק דבואה הוא חוקר היסטורי מהשורה הראשונה בתחום השואה, ומשמש כיום כנשיא הארגון היהודי-קתולי "Yahad - In Unum", המקדם הבנה בין יהודים לנוצרים. האב דבואה נודע בזכות מחקריו אודות גירוש מיליוני היהודים באוקראינה ורוסיה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובשיתוף עם הארגון שהוא עומד בראשו הוא אחראי לחשיפת כ-500 קברי אחים, קורבנות הנאצים באוקראינה ובבלרוס, גילוי שהוביל לאחרונה לפריצת דרך בחקר השואה. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם מגידור, "התואר מוענק לו בהוקרה על תרומתו יוצאת-הדופן ורבת הערך להבנת השואה ועל מחויבותו העמוקה להפצת האמת ההיסטורית".
פרופ' בארי שוורץ הוא חוקר תרבות בעל שם בינלאומי, שהקריירה שלו משתרעת על-פני כמעט ארבעה עשורים של מחקר, הגות וכתיבה. הוא ידוע בייחוד בשל תרומתו לתחום חקר התרבות, היכרותו עם הסוציולוגיה של התרבות וההיסטוריה האמריקנית וניסוח כמה מהתובנות הבסיסיות בחקר הזיכרון הקולקטיבי. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם מגידור, "התואר מוענק לו בהערכה עמוקה על הישגיו המדעיים יוצאי-הדופן בתחום הזיכרון הקולקטיבי וההנצחה".
פרופ' קרלוס אלבר, נשיא אגודת ההיספניסטים העולמית, מרצה באוניברסיטת אלקלה בספרד ובאוניברסיטת ז'נבה, הוא מחוקרי התרבות ההיספנית החשובים בעולם. מחקריו הרבים, העוסקים בשפות הרומאניות ובספרותן, נחשבים לפורצי-דרך ולאבני-יסוד במחקר של הלשונות והספרויות הרומאניות. הוא מסור למשימה לחזק את הזיקה בין העולם ההיספני לתרבות היהודית ולישראל, ולכן מרבה לבקר בארץ בכלל ובאוניברסיטה העברית ולקיים מפגשים והרצאות עם חוקרים וסטודנטים. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם מגידור, "התואר מוענק לו בהוקרה על הישגיו המדעיים יוצאי-הדופן ופורצי-הדרך במחקר השפות הרומאניות, על גילוי, תרגום ועריכת טקסטים בשפות רומאניות עתיקות ועל קידום חקר הספרות בשפות הרומאניות בפרט והספרות של חצי האי האיברי בכלל".
יוני רכטר, מחשובי המוזיקאים הישראלים, הוא יוצר פורה ורבגוני, מלחין, זמר, פסנתרן, מפיק ומעבד שתרומתו הסגולית ניכרת בתרבות המוזיקה הישראלית. מאות היצירות שחיבר עם מיטב המשוררים והפזמונאים העבריים הפכו נכסי צאן ברזל של הזמר העברי. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם מגידור, "התואר מוענק לו בהערכה עמוקה על עושר יצירתו ובהוקרה על תרומתו הייחודית לתרבות הישראלית ולזמר העברי".
ליה ון-ליר, נשיאת הסינמטק בירושלים, טבעה את חותמה על תרבות הקולנוע בישראל וזכתה להכרה בין-לאומית בזכות מעשיה, ידיעותיה הנרחבות והבנתה המעמיקה בתחום הקולנוע. היא הקדישה יותר מיובל שנים לטיפוח תרבות הקולנוע בישראל והעניקה לצופים הישראלים קולנוע במיטבו. היא תרמה תרומה ייחודית לפריחה ולשגשוג של הקולנוע הישראלי בעולם ולצמיחתו של דור ישראלי חדש, אוהב קולנוע וסרטי איכות, סובלני יותר ושוחר שלום. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם מגידור, "התואר מוענק לה בהערכה עמוקה על חזונה ועל פועלה ובהוקרה על תרומתה הרבה לקולנוע ולתרבות הישראלית".
במעמד זה תעניק האוניברסיטה העברית גם את הפרס ע"ש שלמה בובליק לאיש מדע המדינה פרופ' שלמה אבינרי מהאוניברסיטה העברית ואת הפרס ע"ש סם רוטברג לחינוך יהודי לאשת החינוך רחל רבין יעקב.