סימון וייל, המכהנת היום כנשיאת הכבוד של הקרן להנצחת השואה בצרפת, תקבל תואר ד"ר לאות כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. התואר יוענק לה בטקס מיוחד שיתקיים ביום שלישי הבא, ה-11 במאי, במסגרת מושב חבר הנאמנים השנתי של האוניברסיטה.
וייל היהודייה צורפה בחודש מרס השנה רשמית לשורות האקדמי פרנסז, המוסד היוקרתי ביותר במדינה והסמכות העליונה לענייני שפה ותרבות צרפתית. וייל שימשה בעבר שרה בממשלות צרפת ויו"ר הפרלמנט האירופי.
בימים אלו ייצא לאור ספר בהוצאת מטר ובשיתוף "יד ושם", בשם: "חיים - סימון וייל". וייל, דמות נערצת בצרפת וברחבי העולם כולו, חושפת באוטוביוגרפיה המרתקת הזאת באומץ, בנחישות ומתוך כנות עמוקה את חייה רבי-התהפוכות, משפחתה החמה והאמיצה, הסכנות והתלאות שעמדה בהן בגבורה ועמדות המפתח שאיישה במערכות השלטון בצרפת ובאירופה.
סימון וייל נולדה בשנת 1928 בעיר ניס שבדרום צרפת למשפחה יהודית אתיאיסטית וגדלה כילדת תפנוקים אהובה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התהפכו חייה וחיי משפחתה על פיהם וסימון וייל מתארת את הזוועות שחוו היא ובני משפחתה במחנות הריכוז. זמן קצר אחרי שובה מן המחנות נרשמה סימון ללימודי משפטים, נישאה וילדה שלושה ילדים, אבל לא ויתרה על שאיפותיה ופתחה בקריירה מקצועית ופוליטית מצליחה וארוכת שנים שבמהלכה כיהנה כשרת הבריאות בממשלת צרפת בשנים 1974 עד 1979, השנה שבה נבחרה גם לנשיאה הראשונה של הפרלמנט האירופי.
סימון וייל מספרת על קשריה עם אנשי מפתח בממשלות צרפת, על מעמדה כאישה בזירה המדינית הגברית ברובה, על מאבקיה לממש את הערכים והעקרונות שהאמינה בהם, על העבודה הקשה והסיזיפית לשיפור התנאים בבתי הכלא בצרפת, על חוק ההפלות שיזמה והובילה ועל פעילותה הענפה לרווחתם של נשים, ילדים, קשישים וחלשים. היום עומדת סימון וייל בראש הקרן להנצחת השואה בצרפת. האוטוביוגרפיה המרשימה והסוחפת של סימון וייל מנציחה דור שלם ואישה שהייתה סמל ומודל לחיקוי.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
