התנשאות ההרים (שיר גאולוגי)

הקדמה: לפני כשישים וחמישה מיליוני שנים, בסוף תקופת ה"סֶנוֹן", לפי הגֵאוֹלוֹגִים, התחילו לעלות - בּקִמּוּט אַדִּיר - מֵהַשׁכָבות שֶׁבּקַרקָעִית אוקיָנוּס "תֵּטִיס" - רצוּעוֹת הָרים, כּמו האַלפּים, הקַרפָּטים, הרי הקַוְקָז, הרי צפון-אפריקה והמזרח-התיכון. לאחר "המַהְפֵּכָה הָאַלְפִּינִית" הזאת, שנמשכה כּמה מיליוני שנים, נשאר "הַיָּם הַתִּיכוֹן" כּשָׂריד מהאוקינוס הזה, כשהוא מוקף ברצועות הרים אלה, שיצרו - בּערך - את הגאוגרפיה האזורית המוכּרת שלנו, כּולל את ארץ-ישראל, שקודם-לכן היא לא הייתה קיימת ע"פ היבֶּשֶׁת, פרָט להרי הגְרָנִיט הקדוּמים של אֵילת ודרום סינַי, שהיו בּחֶלקו הצפוני של "הָאִי הָעַרְבִי-נוּבִּי", שֶׁבָּלַט מֵעל-פּניּ הָאוּקיָנוּס "תֵּטִיס".

הִתְנַשְּׂאוּת הֶהָרִים
כְּבָר אֵינָהּ זָרָה לִי,

הֵן תֵּדְעִו:
הָיִיתִי יַחַד עִמָּם
בַּהִתְעַלּוּת אֶל סַף הַיַּבָּשָׁה
שֶׁל קַרְקָעִית הַיָּם;

נִגְרַפְתִּי יַחַד אִתָּם
בִּזְרִימַת קַרְחוֹנִים שֶׁגָּלְשׁוּ לְאִטָּם,
וְרָשְׁמוּ עַל פָּנַי סִימָנִים שֶׁל בְּלִיָּה,
כָּעֲרוּצִים שֶׁל נַחַל נוֹשָׁן,
וְהוֹתִירוּ עַל גּוּפִי צִבּוּרֵי אֲבָנִים
- מַצֵּבוֹת לְזִכְרָם הַלָּבָן.

הֵן תֵּדְעוּ:
מַמָּשׁ כָּמוֹנִי הַר וְיָם
מְשַׁנִּים חֲלִיפוֹת
אֶת פְּנֵיהֶם וּמְקוֹמָם.