אדם הוא מאד

בראשית, כאשר לא הייתי עוד כאן

הוא ברא שמים וארץ, לא עוד,

ומלאה כבודו על עולם ריקן,

טוב, אבל לא מאוד.

ואז הוא ברא גם אותי, האדם,

ובורא כל שעה לכל איש עולמו,

עולם שיבוא - ועולם שקדם,

ועולם שקורס לתהום ממקומו,

ועולם שמרחיב גבולו תפארה,

ועולם שנסוג לתוך תא סוהרו

ועולם ברכה - ועולם מארה,

ועולם בצלליו - ועולם באורו.

הוא בורא ובורא, עוד לפני שנברא

היילוד של מחר מחכה לו מכבר

תבל ועריסה - תבל וקיברה,

תבל של עתיד - ותבל של עבר,

והוא ממרומיו מברך מי שדר

בעולם שנברא בעבורו, ומודה,

כי אין חרס נשבר שאין לו קדר,

וחבוש שאין לו פודה....