לִפְעָמִים רוֹצֶה אֲנִי לִישֹׁן שָׁנִים
וְלִפְעָמִים לֹא לְהִתְעוֹרֵר בַּבְּקָרִים.
לִשְׁכֹּחַ וְרַק לִשְׁכֹּחַ אֶת כֹּל הַכְּאֵבִים,
לְנַסּוֹת וְלִזְכֹּר אֶת כֹּל הָרְגָעִים הַמְּאֻשָּׁרִים.
אַךְ לַשָּׁוְא!… תָּמִיד צָצוֹת הַתְּמוּנוֹת
וּכְמוֹ בְּסֶרֶט קוֹלְנוֹעַ, הֵן תָּמִיד חוֹלְפוֹת.
הַאִם סִיּוּט מִתְמַשֵּׁךְ הוּא, אִם לָאו,
אוֹ סְתָם תַּעְתּוּעַ מִתְחַלֵּף הוּא, אִם כֵּן.
הֵן אֶת הָאֱמוּנָה אִבַּדְנוּ מִזְּמַן
וְהַכְּאֵבִים הֵם סְתָם עִנְיָן שֶׁל זְמַן.
לָכֵן שׁוֹאֵף אֲנִי לִישֹׁן שָׁנִים,
אֲבָל תָּמִיד מִתְעוֹרֵר בַּבְּקָרִים.
