את הניצוץ שמניע את דופק לבי,
נשמה שאותה אני חש בקרבי,
את יותר יקרה לי מכסף או פז,
טהורה כמו תכלת צלולה של טופז.
בשירה את פותחת עיני מלאכים,
את כובשת כרעם את כל המלכים,
ברכות את עוטפת את כל העולם,
כשאנחנו ביחד הכל כה מושלם.
את אוצר אגדי שבשמי המרום,
חשוקה וחמה כמו אבן אדום,
עדינה מגן עדן, מתוקה מדבש,
ולכן מתאהב בך כל יום מחדש.
מפיצה את כנוגה ברקי יהלום,
בנגינה שגורמת ללב להלום,
כי בתור זרועותיך האושר נולד,
והעושר שלי בך לנצח נמדד.
