ולא מצאה יונת געגועי מנוח לכף רגלה

וְלֹא מָצְאָה יוֹנַת גַּעְגּוּעַי מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ
כִּי לֹא קַלּוּ מַיִם שֶׁל מָוֶת מֵעַל הָאָרֶץ
וְלֹא הָיְתָה לְיוֹנָתִי תֵּיבָה לָשׁוּב אֵלֶיהָ
כִּי מֵי מָוֶת עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ
וְלֹא הָיְתָה יַד אֱלוֹהַּ
שֶׁיִּקָּחֵהַּ וְיָבֵא אוֹתָה אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה
בָּה הוֹמֶה מְחוֹל הַדָּם
מָחוֹל מְמַסְגֵּר בְּמוֹדָעוֹת אֵבֶל דוֹמְעוֹת
עֲלוּמִים שֶׁחָלְמוּ עַל חַיִּים
וְהַחַיִּים הַיָּפִים נִקְטְפוּ
בֵּין עַזָּה לְבֵירוּת בְּמִלְחָמָה
שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ לִמְנוֹעַ אוֹתָה.