ילדינו נעקדים באפסי התוהו

בְּבֹקֶר אֲבִיבִי הוֹלְכִים יְלָדֵינוּ
טֶרֶם גָּמְאוּ אֶת מֵי הַזָּהָב שֶׁל נְעוּרֵיהֶם
לַעֲקֹד אֶת חַיֵּיהֶם בְּחוֹלוֹת
דִּיר אָל בָּאלָח וּבֵית חָנוּן
בְּמִנְהָרוֹת עַזָּה וְרָפִיחַ,
הֵם הִשְׁכִּימוּ קוּם כְּמוֹ אַבְרָהָם אֲבִינוּ
שֶׁהִשְׁכִּים לְהוֹלְיךְ אֶת בְּנוֹ לַעֲקֵדָה,
הֵם לֹא הִסְפִּיקוּ לֹאמַר שָׁלוֹם
לִצְלִילֵי יְמֵיהֶם הַמְּעָטִים
וְרַעַש הַיְרִי קוֹטֵל חַיִּים
שֶׁהִרְעִיד אֶת כָּל מֵיתְרֵי חַיֵּיהֶם
הַמְּבֻתְּרִים לִבְתָרִים שְׁרוּפִים
נוֹתָר הַחֹשֶׁך לְלַוֹּת אוֹתָם
בְּדַרְכּם הָאַחֲרוֹנָה עַד אַפְסֵי הַתֹּהוּ.