ערב שבת

ולא כציץ הנובל
ולא כחציר היבש
רק כפרח מופלא
הפורח אחת לאלפי שנה
כך אודך,
אל הפרחים.

שפקחת בי שלווה ריחנית,
קטיפתית כעלי השושן.
שחפנת בידי
את עלי האושר השבירים.

מול חלוני נחה שמש על עלי האזדרכת
המודים חרישית על קיומם
המיית הרוח הקדומה
רוח בראשית
המרחפת על פני המים
ממלאת אותי
את ביתי
את היקום כולו.