נדר

כשאחרון אויבַי
יהפוך בשעה טובה
לשוכן עפר
(וזה לא בשמיים
כי רובם כבר
ארבע אמות
באדמה לפחות
כך שאפילו חיות
לא יריחו עוד
את נבלותיהם)
אקום ואצא ואלך
לשבת לי בנחת
מול הים הגדול
לבנות ארמונות בחול
ובין ארמון לארמון
לשזף את התחת
שעליו ישבתי
לילות רבים
מחכה בסבלנות
לראות את האור
בקצה מנהרת הזדון
הארוכה העמוקה האפלה
שלתוכה הדפוני במזימותיהם
מבקשי נפשי ועוזריהם
(שרובם כאמור
הפכו זה מכבר
בשעות טובות
לשוכני עפר)
כן כן
כשאחרון הנבלים הנ"ל
בשיא פריחת הסביונים
יהפוך לז"ל
ונבלתו תוטל
לבור שעומקו
ארבע אמות לפחות
אומַר אָמֵן!